בריכות־מים

עמוד:87

בריכות מים הסוג השני של מקורות מים בירושלים של המאה ה 19 היו הבריכות הפתוחות , שנבנו בתקופות היסטוריות קודמות . במאה ה 9 ו היו בריכות אלו מוזנחות וחלקן באספקת המים לתושבי העיר היה מועט ביותר . עם זאת , הן היו אתרים בולטים בעיר ובסביבתה הקרובה . מקורות המאה ה 19 מרבים לספר על מצבן העגום של הבריכות , ומרי פעם אף מבצבץ ועולה הצער על כך ונאמרים דברים על חשיבותן ועל הדרן בימים עברו . הבריכות נקראות בשמות שונים , בחלקם היסטוריים ובחלקם מקומיים , והנוסעים השונים גם מרבים לציירן ולתארן . באן נביא תיאורים מספר על כל בריכה ובריכה בנפרד . בריכת ישראל אחת הבריכות , שמקורות המאה ה 19 מרבים מאד להזכירה ואשר כיום אינה נראית עוד , היא בריכת ישראל , אשר נהגו לבנותה , כמעט ער סוף המאה , בריכת בית חיסרא . המקורות השונים מציינים , כי הבריכה יבשה וסתומה למחצה במפולות אבנים , פסולת אשפה וכדומה . היא משמשת כביב שופכין לבתים הסמוכים , וצומחים בתוכה כמה עצי זית , רימון ותאנה וכן עשבים שוטים ושיחי בר . . 63 סטיוארט , עמי ; 316-315 שרר , עמי ג ,-21 אורלי , עמי . 173 תיאור מפורט בעניין ראה אצל : גבי פין , שנה שלישית בירושלים , עמי . 130-123 . 64 החבצלת , כ"ו באדר תרל"א , שנה ראשונה , גליון יג , עמי . 65 . 50 לונץ , מורה דרך , עמי . 66 . 135 מסטרמן , היגיינה , עמי . 67 . 58 שם , שם . . 68 זטצן , ב , עמי 25-24 שטובריאן , עמי 1497-348 טרנר , ב , עמי ; 192 ו . ר . ווילסון , עמי 251 ו סקינר , א , עמי 208 ו בדקר , ( 1876 ) עמי 183 ( בצילום יכרטא / עמי ;( 64-63 נוימן , עמי ; 190-179 מנינג , עמי 16—115 י . מקורות אחרים במרוצת המאה חוזרים על כך , כי עליית ביר איוב על גדותיה לאחר הגשמים מביאה שמחה לתושבי ירושלים עד כדי השראת אווירה של חג בעיר ובסביבה . העתון ' החבצלת' אומר , כי כאשר יורד גשם והבור עולה על גדותיו , הרי זה אות לטובה , ובני העיר יוצאים בשירה ובריקודים לחזות בשטף הזורם . לונץ ( 1891 ) מוסר , כי בעונה גשומה פורצים המים מבאר איוב ואנשי העיר נוהגים לחגוג יום זה . בסכמו את מצב אספקת המים בירושלים בראשית תקופת המנדט הבריטי מעיר מסטרמן , שבאביב , בסוף עונת הגשמים , פורצים המים בעין רוגל , נוצרת זרימה חזקה בקדרון הנמשכת כמה ימים . הוא מוסיף , כי אז מתגלית ההערכה האמיתית של תושבי המזרח ל'מים חיים , ' כאשר מאות אנשים יוצאים לטייל או לשבת ליד הקדרון השוטף . סיכום נושא מקורות המים בקדרון מורה , כי גם במאה ה 9 ו היה הקררון אחד ממקורות המים החשובים של ירושלים . בריכת השילוח נהנתה בראש וראשונה ממי מעיין הגיחון , אך נראה כי גם קלטה במישרין מי גשמים וכן מים שהתנקזו אליה מהעיר . נראה כי גם לתוך הגיחון , ובמידה קטנה בהרבה , לתוך עץ רוגל , חדרו מי ניקוז מהעיר , והם שהקנו להם את טעמם המלוח למחצה . המים בעין רוגל היו פחות 'ברקים' ( מלוחים למחצה , ( במיוחד בזמן הזרימה , שכן אז היו אלה בעיקר מי גשמים . בשנות בצורת , בסוף הקיץ , ואף בשנים רגילות , הובלו מי מקורות הקדרון העירה ונמכרו לתושבים . הקפיקה של מקורות אלה היתה אפוא חשובה ביותר לתושבי ירושלים , ואין פלא , שפריצת מים מתוכם עוררה גל של שמחה בקרב תושבי העיר , והיתה להם לחג . המגבלה של מקורות מים אלה היתה ריחוקם הרב מהעיר , וכמוהם המוגבלת יחסית .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא