החנויות והשווקים

עמוד:71

אך זה שנים אחרות נרקבו ונשרפו הדלתות ובזה בא קץ להמנהג הקדום הזה . ' לונץ מציין עוד שישנו 'שוק קטן המבחר את שלשת השוקים האלה . 54 ' ברקלי ( 1857 ) מציין בירושלים מספר שווקים : השוק היהודי — בשכונת היהודים ; השוק התורכי — ברחוב דור וברחוב השלשלת , וכן בתוך סימטאות היוצאות מהם ו השוק הנוצרי — בעיקר ברחוב הפטריארך . במרכזו שבחצר 'כנסיית הקבר , ' מוכרים בעיקר חפצי קודש השוק הערבי — בחלק הנמוך של ה'ויא דולורוזה' וברחובות הגיא וחאן אל זית המתחברים אליו ; השוק הפינתי — בשטח הפתוח סביב 'מצודת דוד , ' שוק הכותנה — בקטע רחוב המוביל להר הבית . אופיניים לשוק זה הבניה מאבךגיר , ללא קישוט ארכיטקטוני , והחלונות המסורגים . דוד ילין ( בסוף המאה ) מתאר את רחובות המסחר והמלאכה העיקרים בירושלים כדלקמן : ' האחר יורד קו ישר משער יפו מערבה ער למטה משוק התבואות ( אל ביזאר ) קדמה ושלוחה פונה ממרכז צפונה הוא רחוב הבאטראק אשר ברובע הנוצרים , והשני הוא היורד גם הוא קו ישר מלמטה משוק התבואות והלאה ועד שער השלשלת ... שתי שלוחות יוצאות האחת פונה צפונה ותוצאותיה אל שער רמשק , והשנית נגבה , הוא רחוב היהודים , ותוצאותיה אל שער ציון' . גרייבסקי מביא אף הוא תיאור מעניין על שני רחובות השוק העיקריים : 'שוקי המסחור המה רק שניים , הנמשכים על פני כל העיר , אחד לאורכה ואחד לרוחבה , ומהם יסתעפו כארבעה וחמשה שוקים קטנים ... במקומות אחדים המה מקורים בתקרת אבנים מלמעלה ורק דרך חורי ארובות התקרה יגיע אור היום אליהם ... השוק ההולך לאורך העיר יחל מ"שער יפו" ויכל בשער המערבי של מקום המקדש ... חלק קטן ממנו מקורה למעלה , והוא יותר רחב משאר השוקים . המסחור יעלה בו כפורחת והמונים המונים ירוצו בו תמיד רצוא ושב ... באמצעו סמוך להמקום אשר יבתר אותו השוק השני , הנמשך על פני רוחב העיר עומד אולם חבר ) . חוק הוא לממשלת תוגרמה אשר כל מוכרי תבואות שדה יביאו את תבואתם להאולם הזה ושמה ימכר . והיא תקח מס קטן מזה ואשר לא יביא ענוש יענש כרת . ( בסביבו ישבו בנות הכפרים המביאות מעט מתוצאות ויבול אדמתם למכור . פה ירבה מספר העוברים למאר , עד בי איש את רעהו ידחקו , ורק בכבדות נפנה לנו דרך לעבור ' . .. בהמשך הוא מפרט את שאר השווקים שבעיר ומציין שבכמה מהם נמצא מספר רב של יהודים . * גד פרומקין מספר גם הוא על שווקי העיר . הוא מציין , כי משני צידי רחוב באב ח'אן א זית היו חנויות שהיו שייכות ברובן לערבים , מהן שהיו שייכות לבעלי מלאכה פחחים ונפחים , ובהן גם ה'מעצרה' הגדולה בעיר , הלוא הוא בית הבד לשמן שומשומין . שוק זה לא היה ארוך ביותר . החנויות בו היו צפופות מאד . רובן למימכר ירקות ופירות , ומקצתן למימכר מיני מאפה ומתיקה ערביים . גם בנושא השווקים חלו התפתחויות בסוף המאה . בחודש אב תרמ"ה ( 1885 ) מספר העתון ? הצבי' על פתיחת שוק חרש בירושלים ; שכרו אותו שני ידידים לשנים רבות , ועד עתה נפתחו בו 4 חנויות של יהודים . ב 1908 מספר העתון 'ההשקפה' על שוק ירקות חדש בירושלים , המשתרע מהגשר שב'מגדל הצבא , ' מול הבנק היהודי אנגלו פלשתינא , ועד שער יפו . גם . 54 לונץ , מורה דרך , עמי 56 ו . 55 . 157- ברקלי , עמי . 56 . 435-434 ילין , כתבי , א , עמי 5 ו . 56 א . גרייבסקי , מגנזי ירושלים , יא . על השווקים ראה גם אביצור , יום יום , עמי . 57 . 106-99 פרומקין , שופט , עמי . 58 . 25-24 הצבי , בי באב תרמ"ה , שנה ראשונה , גליון לח , עמי ; 2 השקפה , ט"ו באדר תרס"ח , שנה תשיעית , גליון כו , עמ' . 2

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר