המסחר

עמוד:59

ברחובות השוק , על הארץ , יושבים בדווים עם מרכולתם , שאותה הם מביאים העירה יום יום ' . וירן מציין שעיקר הייבוא לירושלים מקורו בנמלים מרסיי וטרייסט . מהראשון מגיעות סחורות צמר , משי , כלי מתכת ומשקאות חריפים , ומהשני — זכוכית , עץ ורהיטים . אנגליה מספקת כותנה וגם צמר וכלי מתכת . הסביבה מספקת לעיר ירקות ופירות . חיטה , שמן זית וסומסום מיוצאים . שמן הזית משמש גם לתעשיית סבון . כן מערבבים אותו עם חרסית וגיר לשם יצירת מלט חזק ביותר . מסחר המזכרות מרוכז בעיקר בבית לחם , אך הסחורה מובאת גם לירושלים ונסחרת במיוחד ברחבת הכניסה לכנסיית הקבר . נוימן מספר , כי מוצרי התעשיה בעיר הם לרוב מתוצרת אנגליה , צרפת ושוויץ , סידקית מיובאת מאוסטריה ; גפרורים — מבוהמיה ; מחברון מביאים זכוכית , מראות וטבעות , מדמשק — בדי משי וצמר . אך בסך הכל השווקים אינם משופעים בסחורה . בווט עומד על מיעוט הסחר בין ירושלים וחוץ לארץ , לדבריו הוא מיוצג בעיר על ידי 4-3 יוונים בלבד . הקונסול הבריטי פין מדגיש כי בירושלים המסחר חלש בהרבה מאשר ביפו ( עיקר הכנסתה של ירושלים מעולי הרגל ) . הפעילות המסחרית העיקרית שנתקיימה בירושלים היתה אספקת ירקות ופירות לעיר על ידי כפריי הסביבה ובדווים נודדים . מספרת על כך גב' פין : את הירקות מגדלים בבקעות סביב ירושלים . נשים מביאות אותם העירה בסלים גדולים . על מדרונות ההרים שליד אותם כפרים סביב ירושלים מגדלים גפנים , ואת הענבים מביאים לשווקי העיר על גבי חמורים . אבטיחים מביאים על גבי גמלים מאזורי שכם ורמלה . גם ריטר ( לאמצע המאה ) מציין , כי בסביבת ירושלים מצויים עצי פרי רבים : זיתימ , תאנים , גפנים ואגוזים ( במיוחד 'פיסטצ'יו ;( ' הפירות נמכרים בעיר . בראשית המאה מספר זטצן , כי הבדווים מביאים לירושלים מלפפונים מאל ע'ור ומעין גדי ; גפרית — מסביבת ים המלח , וזרעים ופירות של עצים שונים וכן ורדים — מיריחו . לעומתו מוסר לורטה בתקופה מאוחרת יותר , בי בדווים באים לעיתים קרובות לירושלים כרי לקנות בגדים , כלי נשק ותכשיטי זכוכית וכסף . מקור משנות ה 50 מציין , כי שווקי ירושלים מלוכלכים ודלים , וכי הסחורות בהם מיועדות , בדרך כלל , לספק את צרכי הבדווים הבאים לבאן בקבוצות גדולות . מאחר שאסור היה להיכנס העירה עם נשק ביד , חויבו הבדווים בכניסתם לירושלים להפקיד את נשקם בידי שומרי שערי העיר ורק בצאתם את העיר הוחזר להם נשקם . לפי שטראוס ( באמצע המאה ) נמצאים המלאכה והמסחר בעיר ברמה נמוכה ביותר . הבזארים עלובים בהרבה מבערים גדולות אחרות בסוריה , ואין להשיג בהם אלא את המצרכים היסודיים המעטים הנדרשים לתושבים ולבדווים . הכפריים השכנים מספקים את תוצרתם לשווקים : מלפפונים , אבטיחים ובצלים , אך אין להשיג את כל הירקות המקובלים באירופה . כשהיבולים מוצלחים המצרכים זולים . . 29 פרנקל , עמי . 244-244 גם ויישר ( עמי ( 58 מספר , כי שווקי ירושלים מלאים חנויות ובהן מוצרים שונים . . 30 וירן , ירושלים שמתחת לפני הקרקע , עמי . 35 . 500-499 זטצן , ב , עמי . 31 . 206 , 26 נוימן , עמי ג 224-22 ( בתרגומו של גת , עמי טז-יז . 36 . ( לורטה , עמי . 32 . 242-237 בווט , עמי ; 148-144 פין , זמנים סוערים , א , עמי . 57 . 174-173 ריציי , עמי . 33 . 221 גבי פץ , בית בארץ הקדושה , עמ' . 38 . 322-321 פארדי , עמי . 34 . 281 גייגי ריטר , ד , עמי . 39 . 182 שטראוס , עמי . 280-278

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר