|
|
עמוד:38
הנוסעים המערביים . אלה מרגישים כי לעיר אין כלל פרברים , והיא כלואה כולה בין החומות . בתוכה מספר רחובות ראשיים ישרים , אך רוב הרחובות צרים , עקומים ומלוכלכים . באזורים השוליים שטחים רבים בלתי מבונים , ובעיר עצמה עיי הריסות ומטעים מדולדלים , בחלקם גני תאנים מוזנחים . ךחבם הממוצע של הרחובות 10-5 רגל ; יש רחובות רחבים יותר , אך רבים צרים יותר . הרחובות הצדדיים על פי רוב בלתי מרוצפים , ובאותם הרחובות שקיים ריצוף , הוא גרוע והרוס בדרך כלל . כמה מהרחובות הקטנים מקורים בקשתות וקיטורים , דבר המביא לכך שהם יותר חשובים . חלק ניכר מהרחובות הצדדיים הם רחובות ללא מוצא , המובילים לגושים של בתים ; כמה מהם מובילים לרחבות ולמקומות הרוסים ושוממים —במיוחד בחלק הצפוני מזרחי של העיר . הרחובות הראשיים מרוצפים בדרך כלל באבנים בגדלים שונים , אשר אינם יוצרים מישטח ריצפתי שטוח בצורה קבועה . במרכז של חלק ניכר מהרחובות משטח צר במפלס נמוך יותר —כעין תעלה המשמשת למעבר סוסים וגמלים ולניקוז מי שופכין ופסולת . שני צידי הרחוב המוגבהים יותר משמשים למעבר הולכי רגל . עומק התעלה עשוי להגיע לבדי שני רגל . כמה מהנוסעים מציינים , שהואיל ורק בהמה אחת יכולה לעבור במרכז הרחוב , בשטח התעלה , פורצות מריבות תכופות בין המהמרים בקשר למעבר ברחובות . ברחובות הראשיים מציינים בדרך כלל את הרחובות המשמשים עד היום בתפקיד זה . לדברי הנוסעים היו לרחובות הראשיים שמות אחדים , ולעומת זה לא היו לרוב הרחובות הצדדיים שמות כלל . טובלר כותב , בי לגבי שמות הרחובות היו חילוקי דעות רבים , וכי יש רחובות שלפי מקורות שונים יש להם שמות שונים —מהם גם כפולים ; נוצר , אפוא , בלבול רב בקביעת השם הנכון לכל רחוב ורחוב . טובלר עצמו הקדיש פרק מיוחד בעבודתו לחקר שמותיהם של כל הרחובות והשווקים החשובים בעיר . בסיכומו הוא קובע , כי מספר הרחובות בעיר מגיע ל , 170 אך הוא מוסיף , שמספר זה עשוי להשתנות . רוחב הרחובות 6-2 . 5 רגל . רחובות ישרים נדירים למדי . אפילו רחוב בעל כיוון כללי מוגדר , מוליך אל היעד תוך עיקולים ופניות . הרחובות בררך כלל צרים מאד , נראה שלא נבנו אלא למעבר בני אדם ובעלי חיים . גם כיום , מוסיף טובלר , מועברים רוב המשאות על גבי בעלי חיים . נוימן מעריך בי בעיר ב 80 ו רחובות סלולים , אך מדגיש כי הסלילה לקויה בהרבה מקרים . מצבם המוזנח של רחובות ירושלים וההרס והלכלוך הרב ששרר בהם , השאירו רושם עגום מאד בלב הנוסעים שביקרו בעיר בתקופת דיוננו , והביאו אותם לציין את העוני והנחשלות הרבה של אוכלוסיית ירושלים לעדותיה השונות . תיאור ציורי במיוחד אנו מוצאים אצל דיקסון 864 ) ו ' .- ( רחובות במובן האירופי אינם קיימים בירושלים . המושג של רחוב רחב , או שדרה , בפי שהוא ידוע באירופה , אינו קיים כלל בערים המזרחיות . מה שמצוי בעיר מזרחית הם השווקים שבהם מתנהל המסחר , והבתים — בהם גרים התושבים . התושבים בערים המזרחיות זקוקים למגורים , אך לא לרחובות . הבתים בנויים קבוצות קבוצות , לפי משפחות , שבטים או אנשים בעלי מקצוע משותף . כל קבוצה כזו יש לה " ראש" משלה ( השיח , (! ' משטרה משלה (!) ומשפט משלה (!) היא מופרדת מהקבוצות האחרות בחומה ושערים ו תנועה חפשית מאיזור מגורים אחד למשנהו אינה רצויה ואסור לזר לעבור את . 52 זטצן , ב , עמי ; 24 טרנר , ב , עמי ; 266 נורוב , א , עמי ; 289-282 תומסון , ב , עמי ; 474 ברקלי , עמי גג ; 4 ט"לור , עמי , 270 . 346-S 4 S . 53 טובלר , רפי זכרון , עמי גגו,- נוימן , עמי 24 ו25- ו , וראה גם : לונץ , מורה דרך , עמי , 99-97 החוזר על המספר של 70 ו רחובות בעיר . . 54 אולץ , ב , עמי 2 גו6- ג ; 1 טיילור , עמי . 346-145
|
|