|
|
עמוד:33
בחומה המזרחית מתואר השער הקרוי כיום שער האריות , על שום דמויות האריות (?) המפוסלות בחומתו —שניים מימין לשער ושניים משמאלו . בכתבי הנוסעים האירופים של המאה ה 9 ו הוא מכונה בדרך כלל שער סטפן הקדוש . לדבריהם מראים במדרון , במרחק כמה מאות מטרים מהשער , את המקום שעונה בו למוות סטפנוס הקדוש ורבים באים לכאן לזכות בכפרה על עוונותיהם . יש גם המכנים שער זה שער השכטים . " הנוסעים הנוצרים הרבו להשתמש גם בשם שער מרים , מכיוון שדרכו הולכים לקבר מרים הבתולה , הנמצא ממזרח לנחל קררון , לא הרחק מן השער . משער זה יוצאים להר הזיתים ולבתני , ליריחו ולירדן . השער שבחומה , הידוע כיום כשער ציון , כונה לעתים קרובות גם שער דוד , על שם הקבר בהר ציון המיוחס לדוד המלך , אבל יש המצביעים על הכתובת הערבית שבשער , המכנה אותו שער ציון . אחד המקורות מסוף המאה מדגיש , כי שער זה נבנה כאשר שוקמה החומה בידי סולימאן , וכי הוא בעל קשת יפה שמעליה פיתוחי אבן נאים . " דרך שער האשפות , שכונה גם שער המוגרבים , שער הטירופויאון ושער השילוח , היתה במחצית הראשונה של המאה ה 9 ו תנועה מועטת בלבד . ב 1854 מציין סטיוארט , כי השער היה סגור ער שנים אחדות קודם לכן , אבל כשנה לפני ביקורו נפתח מחדש לצורך אספקת המים לעיר , שכן המעבר דרכו מקצר בהרבה את הדרך מעין רוגל , משם הביאו את המים . המחבר הבחין בכך שאת פתיחת השער ניצלו בעיקר הכפריים הערבים , שנכנסו דרכו לשווקיהעיר . גם לדברי ברקלי ( 1857 ) לא נהגו בדרך כלל לפתוח את שער המוגרבים בטירופויאון אלא בתקופות של חוסר מים , וגם אז רק לשעות ספורות ביום , כרי לאפשר לנושאי המים מביר איוב ( עין רוגל ) להביא את מימיהם העירה . שער הורדוס ( שער הפרחים ) בחומת העיר הצפונית היה סגור בימיו . צ . ' ווילסון ( שמשלחת המחקר שלו שהתה בעיר ב ( 1864 / 5 מציין , שבחומת העיר 5 שערים פתוחים . שער יפו , שער דמשק , שער סטפן , שער ציון ושער האשפות . כן מצויים בחומת העיר 5 שערים אטומים : שער הפרחים —בחומה הצפונית , שער הזהב—בחומה המזרחית של הר הבית , השער היחיד , השער הכפול והשער המשולש—שלושתם בחומה הדרומית של הר הבית . אחרי סיורו הרביעי בארץ , ב 865 ו , מציין גם טובלר , בי מצא שער שנפתח מחרש בחומת ירושלים — הלוא הוא שער האשפות . בתאריך מאוחר בהרבה ( ו ( 189 אומר לונץ , בי שער האשפות הוא שער קטן מאד , וכי היה סגור זמן רב ; אך זה כ ם 4 שנים שהוא פתוח לכל- . הדבר תואם את ידיעותינו כי השער פתוח מאז שנות ה . 50 גם השער הנקרא בפי הנוצרים שער הורדוס ובפי המוסלמים שער הפרחים ( יש שכינוהו גם שער אפרים או שער בנימין , ( היה סגור בדרך-כלל במחצית הראשונה של המאה ונפתח לתנועה רק ב 875 ו . מדריך ה'ברקר' מ 1876 מספר , כי שער הפרחים היה סגור 25 שנה , אבל לאחרונה נפתח לחדשים מספר מדי-שנה לרגל החלפת גדודי הצבא המתבצעת דרכו . לפי . 24 שם , עמי . 189-184 . 25 בעניין שם זה ראה ו לונץ , מורה דרך , עמי . 26 . 101-100 גי . ווילסון , עמי . 27 . 417-416 נורוב , א , עמי 98 ו י . ונסן לי ביין , עמי . 28 . 159 סטיוארט , עמי . 262 . 29 ברקלי , עמי 1 ג 0 . 432-4 ג . ווילסון , סקר , עמי . 80 ו . 3 טובלר , ניצרת , עמי 2 . 330-329 ג . לונץ , מורה דרך , עמי 3 . 102-100 ג . בדקר , ( 1876 ) עמי 160 ( יברטאי , עמי 4 ג . (
|
|