|
|
עמוד:24
בתרכ"ז , ( 1866 / 7 ) ולמרות היותו ספר מאוחר יחסית , הרי המחבר , מוסר בו פרטים חשובים גם על ראשית המאה . בספר מתאר ריישר את המקומות הקדושים , את תולדות היישוב היהודי החדש , את פירות הארץ , את מנהגי תושביה ואת צורת השלטון , וכן את המטבעות , המידות והמשקלות הנהוגים בארץ . לפי דברי המחבר בהקדמתו נוער הספר לעורר את יהודי הגולה לעלות ארצה . ספר זה הוא מקור חשוב למתעניין בחיי היום יום של ארץ ישראל במאה ה , 19 אך דבריו טעונים בריקה ואינם תמיד מרויקים ביותר . מקור יהודי חשוב אחר על ירושלים , קודם-במקצת בזמן , ( 1856 ) הוא ספרו של ר"ר לודוויג אוגוסט פרנקל ' , ירושלימה' . מקורות יהודים אחרים הם 1 ספרו של ר"ר נוימן , שהיה הרופא הראשי בבית החולים 'רוטשילד' בירושלים במשך 15 שנה החל מ , 1847 אגרותיו של אליעזר הלוי ! יומני ביקוריהם ומסעותיהם של יהודית והשר מונטפיורי בירושלים ; מכתביו של הרב כהניו ; מכתבים ואגרות שנשלחו מאת נכבדים יהודים בירושלים ואליהם ואף עתונות יהודית בחוץ לארץ המדווחת על המתרחש בעיר הקדושה . 51 סוג מקורות אחר הם ספרי זכרונות של ותיקי העיר . ספרים אלה נתפרסמו ברובם בתאריכים מאוחרים , אך הם מכילים חומר רב וחשוב גם על המאה ה . 19 כאלה הם , למשל , ספריהם של יהושע ילין , אפרים כהן רייס , מרדכי סלומון , יוסף ריבלין , יצחק שריון ועוד . כממשיך דרכו של ר' יהוסף שווארץ אפשר לראות את ר' אברהם משה לונץ , שייסד וקיים בירושלים במה קבועה לחקירת ארץ ישראל בפרט , ולמדעי היהדות בכלל . כתביו העיקריים הם : 15 הכרכים של 'ירושלים 21 ; ' הלוחות השנתיים של ארץ ישראל ; מורי דרך בעברית , בגרמנית וביידית , וספרים רבים אחרים . על לונץ נכתב רבות וכאן לא נובל אפילו להעריך את תרומתו . נסתפק בקביעה כי אי אפשר לעסוק בירושלים של המאה ה , 19 ובמיוחד לא בקהילה היהודית שבה , מבלי לעקוב ביסודיות רבה אחרי שפע מחקריו ורשימותיו של לונץ . מתוך הספרות המסכמת את הנושאים הקשורים בקהילה היהודית בירושלים וביישוב הישן בארץ ישראל יצוינו כתביו וקבציו הרבים של גרייבסקי ; אך קיימים גם עבודות וסיכומים של חוקרים רבים נוספים . גם לגבי הנושאים האחרים הנידונים בחיבורנו , כגון השלטון העות'מאני , האוכלוסיה המוסלמית , העדות הנוצריות , הפעילות של המעצמות האירופיות ועור , קיימים מקורות רבים וחשובים —כל נושא ונושא במסגרת ההבט המיוחד שלו . לא נבוא למנות כאן את המקורות השונים הללו . למטרה זו נוערה הביבליוגרפיה שבסוף החיבור . נסכם רק , כי מצוי בידינו כיום שפע עצום של מקורות שונים ומגוונים , שבעזרתם יכולים אנו ללמוד ולשחזר את מצבה ואת התפתחותה של ירושלים במאה ה . 19 אין באף אחד מהם לבדו , או אפילו בקבוצת מקורות אחת , כדי לתת תמונה שלמה , מוסמכת ומהימנה , ורק הסתייעות בכל סוגי המקורות גם יחד תוכל לאפשר לנו ליצור שחזור גאוגרפי היסטורי של ירושלים בתקופת דיוננו . . 47 ריישר , הורפס מחדש , ספרא . 48 . 1967 , פרנקל 858 , ו ( המקור בגרמנית : ( תרגום עברי ( מענרל שטערן 1860 , ( ו צילום קטעים נבחרים , יד בן צבי , ירושלים תשל"ג . . 49 על נוימן וספרו ראה ההקדמה של בן ציון גת בתרגום העברי שלו לפרקים מהספר . . 50 על מקורות אלה ראה מאמריו של ברטל ; במיוחד.- ברטל , מונטפיורי . . 51 לשימוש במקורות אלה ימצא את ביטויו בהערות השוליים , במיוחד בפרקים על היהודים . . 52 ספרי הזכרונות הנ"ל ראה ביבליוגרפיה . נ . 5 ראה : לונץ , נתיבות ( קרסל , ( וביבליוגרפיה בסוף . . 54 ראה חלק מכתבי גרייבסקי בביבליוגרפיה .
|
|