חוקרי העיר במאה ה־19

עמוד:23

מקורות יהודיים וספרי סיכום מקורות מסוג אחר , שניתן למצוא בהם חומר חשוב על ירושלים של המאה ה 9 ו , הם אלה של העדות השונות , וכן ארכיונים של קונסוליות אחדות : האנגלית , הגרמנית , האמריקנית ועוד . ואולם יש להדגיש , שלצרכי המחקר הנוכחי לא יכלו מקורות אלה לסייע רבות , שכן החומר בהם נוגע בעיקרו לסוף תקופת דיוננו ( ולפיכך ימצא את ביטויו במירת מה בחלק השני של חיבורנו . ( כמו כן , הפרטים שבהם על פי רוב שוליים למגמה העיקרית של חיבור זה , דהיינו שחזור גאוגרפי היסטורי של ירושלים במאה ה . 19 כיוצא מן הכלל בקבוצת מקורות זו יש לראות את תעודות הקונסוליה הבריטית הנוגעות לעדה היהודית שזכו להתפרסם בספרו של חיימסון . וכן ספרים של קונסולים ותושבי קבע בעיר . המקורות היהודיים על אודות תקופתנו מועטים , יחסית , בחלקה הראשון , והולכים ומתרבים בחלקה השני ; בחל ק זה כבר מופיעה בירושלים עתונות עברית היכולה לשמש מקור חשוב ללימור התפתחותה של העיר . עור יצוין , כי המקורות היהודיים מוסרים מידע רב על הקהילה היהודית בעיר , אך מעט מאד , יחסית , על העדות האחרות , וכן על התפתחותה הכללית של ירושלים ; חומר מפתי , למשל , כמעט שאינו מצוי בהם . ידיעות אחרות על מה שהתרחש בקרב יהודי ארץ ישראל בראשית המאה ה 9 ו אפשר לדלות מאגרותיהם של תלמידי הגר"א , שעלו ארצה באותה התקופה , ומכתבי זכרונותיהם של מנהיגי העדה היהודית בארץ באותה העת . ספר מסע מיוחד במינו , מראשית המאה , הוא ספרו של הנוסע היהודי ר' דוד דבית-הלל 45 א . אך את הידיעות החשובות על-אורות תקופת ראשית זו אנו מוצאים במקורות יהודיים מאוחרים קצת יותר המקדישים דברים גם לפרק זמן זה . המקור היהודי החשוב ביותר לראשית המאה הוא ספרו של ר' יהוסף שווארץ ' , תבואות הארץ . ' מקור אחר הוא ספרו של ר' מנחם מנדל מקאמיניץ ' , קורות העתים' 839 ) ו , ( שבו נתכוון המחבר לא רק לספר את תלאותיו , אלא אף להדריך את העולים לארץ . בעקבות ר' מנחם מנדל חיבר ר' משה ריישר את 'שערי ירושלים , ' מעין מדריך 'בדקר' עברי , לתועלת העולים . הספר יצא לאור בוורשה בתרל"ד , ( 1874 ) אך נתחבר , בנראה , בתרכ"ו או . 42 חיימסון , קונסוליה . וראה גם : אליאב , מדיניות גרמנית , לקבוצה זו של מקורות יש לייחס גם את מקורות השלטון העותימאני והעדה המוסלמית . לגבי רובה של המאה ה 9 ו במעט אין כאלה בנמצא , ורק מעט מאד זכו עד כה לטיפול ולפרסום מצד חוקרים מוסמכים . למטרות מחקרנו 'בסינר , אפוא את הדיון בגורמים אלה ע"י שימוש במקורות אחרים ובספרים מסכמים . . 43 לדוגמה נציין את הספרים של רוזן , שהיה קונסול גרמניה בעיר , ושל ווסטר ספפורד ( ברתה , ( שהיתה תושבת המושבה האמריקנית ( ראה ביבליוגרפיה . 44 . ( על העתונות העברית בתקופת דיוננו ראה ספרה המפורט של גליה ירדני בנושא זה . . 45 לדוגמה 1 בן ציון גת , בספרו 'הישוב היהודי בירושלים בשנות הת"ר — החרמ"א , השתמש במירב המקורות העבריים למטרות מחקרו . אך בחיבורו אין כמעט כל פרטים על העדות האחרות , על התפתחות העיר —ואף לא מפה אחת . 45 א . השימוש במקורות אלה יבוא לידי ביטוי בהערות . על רבי דוד דבית הלל וספרו , ראה 1 יערי , מסעות . . 46 על מקורות אלה , ראה י שווארץ , תבואות הארץ , מהדורת א . מ . לונץ ; מנחם מנדל מקאמיניץ , מהדורת ג . קרסל . בסוף המאה ה 19 ובראשית המאה ה 20 הוקמה בירושלים שורה של מוסדות מחקר ארכאולוגיים וחלה התפתחות רבה בתיירות בעיר , אך באלה נעסוק בחלק השני של חיבורנו , במסגרת הדיון בהתפתחויות הכלליות בעיר במחציתה השניה של המאה ה 9 ו . חשיבותו של העיון בנושא החפירות הארכאולוגיות לענייננו בכך , שהן מסמנות , בין נושאים רבים אחרים , את התפתחות העיר במאה ה 9 ו . יתרה מזו : לעתים-קרובות משמשים הדו"חות על חפירות אלו מקורות ראשוניים לחומר מעניין , תיאורי ומפתי , על ירושלים בתקופת דיוננו .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר