מבוא

עמוד:13

הקדמה עד לראשית המאה ה 19 כמעט לא נחקרה ירושלים מבחינה מדעית . הרישומים השונים של העיר מלפני המאה ה 19 היו , בררך כלל , ציורים ותחריטים בעלי ערך רב מבהינה אמנותית , ולעתים אף מבחינה היסטורית —אך רחוקים מאד מתיאור כרטוגרפי נכון של העיר . אפילו מן השנים שאחרי 1800 עדיין אפשר למצוא מפות שונות של ירושלים המעידות על בורות רבה בהכרת העיר מבחינה כרטוגרפית . לעתים קשה להאמין מה מועט היה ידוע על תכנית העיר אפילו בתקופה כה מאוחרת ( ראה להלן מפת בקינגהם , עמ' 8 ו . ( גם מבחינת הידע הטופוגרפי היסטורי היו הידיעות על ירושלים עד לתחילת המאה ה 19 מועטות ביותר . נוסעים שונים שביקרו בעיר במאות קודמות אמנם חיוו דעתם על מיקומם של אתרים היסטוריים שונים בעיר , ואף ניסו לתרום את חלקם לבירור נושא זה 1 אך לכלל מחקר מדעי שיטתי לא הגיעו . המאה ה , 19 היא שהביאה עימה את ראשית המחקר המדעי של ירושלים ואת המיפוי המדעי המדויק הראשון של העיר . הנוסעים והחוקרים המערביים שהחלו לומדים את ירושלים במאה ה , 19 התעניינו בראש ובראשונה בירושלים ההיסטורית , ירושלים של ימי הבית הראשון והבית השני , של התקופות המוסלמיות ושל התקופה הצלבנית . ירושלים של זמנם עניינה אותם אך מעט . עם זאת ניתן למצוא בכתביהם חומר רב ערך גם על ירושלים של המאה ה . 19 לרישום חומר זה הגיעו אם מתוך רצון ללמוד את ירושלים של זמנם ולהשוותה עם ירושלים ההיסטורית שעניינה אותם , אם מתוך הזדעזעות ממצבה העלוב של העיר בזמן ביקורם ומרצונם לתת ביטוי להתרשמות זו , ואם מתוך מטרה פשוטה לתאר בפני קוראיהם גם את ירושלים כמות שהיא . כך או אחרת , אנו מוצאים נתונים ותיאורים על דמותה וכלכלתה של ירושלים , על תושביה ואתריה השונים ועל ההתפתחויות השונות שהתרחשו בעיר , בספרות העניפה של הנוסעים והחוקרים המערביים שהחלו מגיעים לירושלים במספרים הולכים וגדלים במרוצת המאה ה . 19 ערכו של החומר שונה מנוסע לנוסע וממקור למקור . מגמות הכתיבה , כמו גם משך השהייה ומידת הכרת העיר לא היו אחידים אצל החוקרים והנוסעים השונים . חלקם שהה בעיר זמן ממושך וחקרה חקירה מדעית ו אחרים , לעומתם , כתבו את תיאוריהם לאחר ביקור חטוף ומתוך הברה קלושה ביותר של העיר . אף על פי כן נודעת חשיבות לניצול המקורות כולם , במיוחד לגבי המחצית הראשונה של המאה , שכן על אודות תקופה זו אין בידינו כמעט כל מקורות אחרים , לפיכך כל פירור של מידע שניתן להפיק ממקורות אלה יכול לעזור לנו כשיחזור דמותה ופעילותה של העיר בתקופה זו . עם זאת ברור בי גם לגבי תקופה זו יש להסתמך בעיקר על המקורות המהימנים יותר של התקופה , דהיינו על כתבי החוקרים המדעיים והאישים אשר שהו בירושלים זמן ממושך : קונסולים , מסיונרים , רופאים ותושבים קבועים אחרים . ו . פרטיםביבלוגרפייםעלמפות המדידההראשונותשלירושלים , ראה : בן אריה , מפות , עמי . 74-64 המקורות ללימוד העיר ומחקרה במאה ה 19 מבוא

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר