|
|
עמוד:12
מאזורים פחות מפותחים , ועזיבת השכונות על ידי מי ששפר גורלם . מדיניות חברתית : היעדים כל מדיניות חברתית מטרתה "לעשות כל מה שנדרש כדי להקנות משמעות חברתית לזכויות החוקתיות של האזרח " . בניסוח אחר , זוהי " מדיניות אשר תאחד את האומה על ידי אינטגרציה וקידום של אנשי השכבות החלשות , ותיתן להם הזדמנויות שוות לקידום ללא קשר למעמד או לרקע עדתי [ ... ] וכלכלה של תעסוקה יצירתית אשר מאפשרת לכל אחד להתקיים מעמלו ברמה סבירה " . זה מה שהבטיחה מפלגת ד"ש לבוחריה לקראת הבחירות ב . 1977 אבל בכך אין די . לבני האדם דרושה מטרה בחיים - הם זקוקים לתחושה של עצמאות , זהות והשתייכות , וליחסים משמעותיים עם אחרים . הם זקוקים לעבודה לא משעממת , שתיתן להם סיפוק , והם שואפים לחופש - לא רק "חופש מכפייה חיצונית , " אלא חופש לבטא ולהגשים את עצמם . אמונות חברתיות וכלכליות , ויחסי הגומלין שלהן עם אינטרסים שונים , קובעות את הקדימות שנותנת המדינה ליעדים החברתיים ולדרכי הפעולה ליישומם . בדומה לרוב המדינות המפותחות , בישראל שולטת האמונה בכלכלת השוק : בעלות פרטית בעיקרה , בקרה ופיקוח כדי להבטיח תחרות והגינות , ואחריות המדינה לרמה מינימלית של רווחה לכול . שיטה זו רחוקה מלהשביע רצון , אולם היא היחידה שאנו מכירים שפועלת היום בצורה סבירה . בשיח הציבורי כבר איננו מוצאים את הרצף המוכר של שמאל / ימין מהמאה הקודמת , אלא שני מקבצים של אמונות . המאבק כבר אינו בין קפיטליזם וסוציאליזם , אלא בין שתי תפישות יסוד בדבר הטבע האנושי וההתנהגות האנושית , ובדבר טיבה של "החברה הטובה" המיוחלת , ועקרונות הפעולה של המשק והחברה . במקבץ אמונות אחד הדגש הוא על התפתחות האדם וסיפוק צרכיו , ועל שיפור המצב העכשווי כתנאי מוקדם לביסוס של שוויון הזדמנויות . השגת יעדים אלה תלויה בעשיית רפורמה בשיטה ובמערכת הכללית . מקור החוכמה הוא העם , ולא רק האליטה החברתית , וצמיחה וקידום מקורם בפיתוח משאבי אנוש . זו עמדת " השמאל החברתי , " או המצדדים ב"רפורמה" או ב"הומאניזם חברתי . " את הגישה הנגדית ניתן לכנות "כלכלה רציונלית" משולבת
|
|