|
|
עמוד:7
מבוא : מפגשים סותרים עם החינוך ההומניסטי חייב אדם לעשות כל מה שבידו כדי לחיות בהתאם ליסוד המעולה שבו . אריסטו , אתיקה אל תתרפה בבניינו של דיוקנך . פלוטינוס , אנאדות אנחנו מבקשים להיעשות למה שהננו - חדשים , חד פעמיים , שאין כיוצא בהם , המחוקקים לעצמם , הבוראים את עצמם ! ניטשה , המרע העליז אז למה לנו כל העניין הזה / אז למה לנו כל העניין הזה , מוטב כבר שנלך בגדולות / מוטב כבר שנלך בגדולות . דוד אבידן , שירים עקרוניים לכאורה הכל שפיר בממלכת החינוך ההומניסטי . במישור האידיאולוגי , כל מדינות העולם המערבי , ומדינות רבות נוספות , מכריזות על נאמנותן להשקפת העולם ההומניסטית ורואות בה בסיס לחשיבה המדעית , למוסר כלל אנושי ולסדר חברתי דמוקרטי ונאור . ובמישור החינוכי , הביטוי "חינוך הומניסטי" זוכה לפופולריות חסרת תקדים , כרעיון חיובי ומחייב שהכול רוצים להתקשט בו : הוגי חינוך מהזרם השמרני קלאסי רואים בו הזדמנות להחזיר עטרה ליושנה ולחדש את מסורת יצירות המופת ומוסר המידות הטובות ; תומכיו של החינוך הפתוח והדמוקרטי רואים בו דרך המאפשרת לכל פרט לממש את עצמו על פי ייחודו וביחד לכונן קהילות חופשיות ונאורות,- אנשי החינוך הרדיקלי והביקורתי מזהים בו דרך לצמצום פערים חברתיים ולקידום מעמדן של אוכלוסיות חלשות ומדוכאות ; ובבתי הספר עצמם , כמעט כל יוזמה חדשה , בלמידה יחידנית ובלמידה שיתופית , בחינוך לערכים ולדרך ארץ ובחינוך לאזרחות דמוקרטית , בחינוך היצירתי ובחינוך האקולוגי , בעיסוק אותנטי ב"נושא אישי" ובהוראה בגישה בינתחומית ומחקרית - לכל אלה ולתוכניות אחרות דוגמתן מוצמד התואר "הומניסטי , " כמעין תעודת הכשר המבטיחה שאכן מדובר במשהו ראוי ומכובד . ולמרות זאת , החינוך ההומניסטי בסוף המאה העשרים מצוי במשבר עמוק . לפנינו משבר מסוג שונה מאלה שהחינוך ההומניסטי היה נתון
|
|