פרק שישה־עשר תיאורי ירושלים באמנות הנוצרית מן המאה הרביעית ועד למאה השביעית

עמוד:444

ק רטוגראפיה ואיורים בספרות עולי הרגל תיאורי הקבוצה הראשונה מתאפיינים בכך שהם הקרובים ביותר למראה המציאותי של ירושלים הנוצרית . יש להדגיש שהחלוקה המשולשת שנזכרה לעיל אינה נשענת רק על מידת הדמיון בין התיאורים לבין ירושלים הארצית כפי שהיתה במציאות , אלא גם על קריטריונים של מטרת היצירה , התוכן וההקשר שבו מופיע התיאור . באשר לתיאורים כוללניים של ירושלים כעיר או תיאורי מונומנטים המייצגים אותה , הקרובים ביותר למציאות — החשוב בהם הוא ללא ספק זה שבמפת מידבא . במקום שני באים תיאורי מבנים בספר המסע לארץ הקודש של הנזיר ארקולף , ( Arculf ) שנכתב על ידי אב המנזר אדמנאנוס . ( Adamnanus ) מפת הפסיפס על הרצפה בכנסייה במידבא ( המחצית השנייה של המאה הו ( ' נתגלתה בסוף המאה הקודמת , וזכתה לפירושים ומאמרים רבים . הפסיפס ממידבא מציג את מפת ארץ ישראל לאור התנ"ך והברית החדשה , הוא היחיד בסוגו שהגיע לידינו . 10 מפת מידבא מבוססת על מפות קודמות ועל תאורים של 'ארץ הקודש' בספרות , בראש ובראשונה על ספר ה'אונומאסטיקוך של אב הכנסייה אוסביוס מקיסריה ( ראשית המאה הד , ( ' המעודכן על פי המהדורה הלטינית של היירונימוס ( סוף המאה הד' — התחלת המאה הה . ( ' המפה ממוקמת בטךנספט של הכנסייה והיא פונה מזרחה . 9 הדיון הרחב והטוב כיותר נכתב על ידי אבי יונה בשנת , 1953 מפת מידבא — תרגום ופירוש _> וב 1954 ביתר הרחבה כאנגלית , ( ושם ספרות קודמת בעמ' 7 , 95 , ( 1988 ) , pp . 519-542 cosmographie , anachronisme et propagande ' , RB P . Donceel-Voute , 'La carte de Madaba : : OJ _HXTl יאה גם לעיל , עמ' , 351-342 ושם ספרות נוספת . 10 מפת מידבא עדיין שומרת על מקומה הייחודי , למרות גילוים בעשור האחרון של פסיפסים נוספים בעבר הירדן המעוטרים בשפע של תיאורי ערים מן האזור . על פסיפסים אלו ראה . . of Jordan , Amman 1993 M . Picciriiio _, The Mosaics וראה גם : H . Maguire , 43 ) , University Park , Pennsylvania 1987 Byzantine Art ( Monographs on the Fine Arts , Earth and Ocean : The Terrestrial World in Early תיאורי ירושלים באמנות הנוצרית הקדומה מתחלקים לשלוש קבוצות , וכל קבוצה מסמנת דרגה שונה בסולם המקשר בין ירושלים הארצית לבין ירושלים השמימית , החלוקה עצמה וסדר הצגת הקבוצות אץ להם השלכה לגבי הכרונולוגיה של היצירות ואינם מבטאים היירארכיה כלשהי מבחינת חשיבותן , אלא משקפים דעות שונות על ירושלים שרווחו בנצרות הקדומה . העדפת טיפוס איקונוגראפי זה או אחר עשויה ללמד על מקור ועל סביבה אמנותית מסוימת , והיא מלווה על פי רוב בהקשרים איקונוגראפיים מיוחדים . מיון נכון של התיאורים הרבים של ירושלים הוא הכרחי אפוא להיסטוריון האמנות בפרט ולהיסטוריון התקופה בכלל . שלוש הקבוצות האמורות הן כדלקמן . ( א ) תיאורים קרטוגראפיים ואיורים בספרים ומדריכים של עולי הרגל לארץ הקודש . ( ב ) תיאורי אתרים מקודשים בודדים , המייצגים את ירושלים בתוך סצינות הקשורות באתרים אלו ובזיקה למאורעות שהפכו אותם למקומות קדושים . ( loca sancta ) ( ג ) תיאורים סמליים של ירושלים של מעלה .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר