|
|
עמוד:406
גם צליינים שהגיעו לירושלים בדרך אחרת , ביקרו במקומותיה הקדושים פחות או יותר על פי אותו סדר . אנטונינוס , שעלה לרגל לירושלים בסביבות שנת , 570 הלך מעכו לגליל , אחר כך ירד דרך הירדן דרומה עד יריחו , ומשם עלה לירושלים . משום כך ביקר תחילה במקומות הקדושים של הר הזיתים וגת שמנים , ורק אחרי כן , לאחר שכרע ונשק לאדמה , נכנס לירושלים . בעיר עצמה היה מסלול ביקורו זהה כמעט בכל לזה של תיאודוסיוס , אך אנטונינוס זכה כבר לבקר בכנסיית ה'ניאה , ' שטרם נבנתה בעת ביקורו של תיאודוסיוס " . הנקודה המעניינת בתיאורו של תיאודוסיוס היא הצטרפותן של מסורות חדשות לישנות . השוואת תיאורו לתיאור של הנוסע מבורדו מלמד על תהליך שבו פיתחו המקומות הקדושים כל העת , בתוכם וסביבם , נקודות חדשות להערצה — תהליך ידוע ומפורסם במקומות קדושים . מעבר לכך , יש עניין מיוחד גם באופין של המסורות שהצטרפו אל כנסיית הקבר . מסתבר כי במהלך המאה הד' והה' החלו להתנקז אל המקום הקדוש הנוצרי מסורות שהיהדות קשרה ותקשור להר הבית . הן התקשרו למקומו החדש בשל הפרשנות הטיפולוגית שניתנה להן בנצרות . עקידת יצחק שאירעה — על פי תיאורו של תיאודוסיוס — מתחת לגבעת הגולגותא , קשורה היתה למקום בשל משמעותה כ'דגם מקדים' ( praefiguratio ) של הצליבה . שני התהליכים מודגשים אף ביתר שאת ב'תיאור הקצר , ' שנתחבר באותן שנים שבהן התחבר גם תיאורו של תיאודוסיוס . חיבור זה מציין בגולגותא חפצים רבים שהובאו לשם ונעשו גורם להערצה ו הכידון שבו נדקר ישו , המגש שעליו הובא ראשו של יוחנן המטביל , הקנה והספוג שבהם עונה ישו , וגביע הסעודה האחרונה . כמו כן נצטרפו לאתר מסורות שונות מן המקרא : 'תריסר כדי כסף אשר בהם חתם שלמה את השדים , ' מסורת שהועברה לכאן , כמסתבר מהשוואה לתיאורו של הנוסע מבורדו , מהר הבית ; קרן המשיחה של דוד ושלמה ; הטבעת שבאמצעותה חתם שלמה את השדים — גם מסורות אלו מקורן מן הסתם בהר הבית ; מקום עקידת יצחק , שכבר נדון לעיל ; ולפני קברו של ישו 'המזבח שם נרצח זכריה הקדוש , שם יבש דמו . ' כזכור , שכנה במאה הד' גם מסורת זו בהר הבית , במקום שבו אכן אירע הרצח . מהעברתה אל הגולגותא אנו למדים כי המקום החל להיות נתפס בנצרות כבית המקדש עצמו ולא רק כמחליפו . כמו כן מציץ 'התיאור הקצר' כי בגולגותא נברא אדם הראשון . עד היום נמצאת למרגלות הגולגותא 'קפלת אדם , ' האמורה להיות מקום קברו . גם מסורת קברו של אדם הראשון ( כמו מסורת טבור העולם ) בגולגותא נובעת ממניעים תיאולוגיים , שכן בצליבתו הועלה ישו קרבן על חטאי המין האנושי , שראשיתם בחטא הקדמון , חטאו של אדם הראשון . הכפרה והחטא כרוכים זה בזה , בקשר שראשיתו רעיוני וסופו ריאלי וגיאוגראפי ; מקום הכפרה גורר אליו , באופן פיסי ממש , גם את אבי החטא עצמו " . יש עוד לציין שאנטונינוס מזכיר ליד מקום עקידת יצחק את המקום שבו העלה מלכיצדק קרבן . גם מסורת זו בעלת משמעות טיפולוגית , שהרי מלכיצדק , שהיה מלך ויכהן לאל עליון , ' הוציא לפני אברהם לחם ויין ( בראשית יד יח ) — שני היסודות המרכזיים בטקס האוכריסטיה הנוצרי . בנצרות נתפס מלכיצדק כפרפיגורציו של ישו " . 73 אנטונינוס , איטינרריום = ) _מסע אנטונינוס 74 . 27-16 , ( המסורת על קברו של אדם הראשון בגולגותא מופיעה כבר אצל אוריגנס , המייחס אותה למקורות יהודיים , ראה N . De Lange , Origen andthe Jews , Cambridge [ 126 n . 33 . _ק . 1976 , ראה גם : אוסביוס _, אונומסטיקון , עמ ' . 7 " ראה : אנטונינוס , איטינרריום = ) מסע אנטונינוס ) . 19 על מלכיצדק בנצרות ראה : G . Bardy , _'Melchisddeck
|
|