|
|
עמוד:348
האחרון , אך אין הסבר באף אחד מן הפירושים למהותו של הקיר הטרפזי הצפוני של בניין זה והחלון הענקי הקבוע בו . ייתכן כי זו הדלת של הבפטיסטריום < או אולי יש כאן רמז לבור המים הגדול הסמוך לכנסיית הקבר מדרום . אבל אף הוא משייך את הגג האדום ( 8 ) לבפטיסטריום , אך גוף הבניין הוא לדעתו המבנה הנמוך יותר ממערב . ( 9 ) אין זה המקרה היחיד שבו מנצל האמן אותו גג לתיאור שני בניינים שונים . באופן כזה תוארו גם שני המבנים 20 ו 21 מצפון לכנסיית ציון . מבחינת המיקום עדיף זיהוי הבפטיסטריום עם המבנה המהופך , ואז אפשר לזהות את הבניין המערבי , ( 9 ) הסמוך לחומה , עם אחד המנזרים ( כדעת אבי יונה ) או אולי עם כנסיית יוחנן המטביל , הנמצאת כיום בגבול _המוריסטן ורחוב הנוצרים , מדרום מערב לכנסיית הקבר . מן העבר האחר , הצפוני , של כנסיית הקבר ועד שער שכם מתאר האמן לפחות שבעה מבנים נוספים . ( 16-10 ) מאלה אין לזהות כבטחון אפילו מבנה אחד . חלקם עמדו קרוב לוודאי לא רק מצפון , אלא גם ממערב לכנסיית הקבר , בתחום הרובע הנוצרי של היום . אמנם אפשר _שהאמן עצמו לא כיוון את ציוריו לבניין מסוים אלא מילא את השטח במבנים ללא הבחנה ; אך רוב החוקרים משערים כי אכן מדובר במבנים ידועים ומוגדרים , אפילו אם לפי שעה אין ודאות בזיהוים . הרוב מזהים את המבנה הגדול ( 10 ) עם בית הפטריארך שהקימה אודוקיה . את המבנה הסמוך לו ממערב ( 11 ) מקובל לזהות עם מנזר הספוךאים של האנסטסיס , אשר הקים הפטריארך אליה בשנת 494 סמוך לכנסיית הקבר " . הבניין הסמוך ( 12 ) הוא מבנה חילוני , על פי גגו . הוצע לזהותו עם בית הכמורה של הפטריארכיה או האכסניה שלה . גם את הבניין הרבוע שמצפון הציעו לזהות עם מבנה של הפטריארכיה , בית כמורה ( גיזלר , ( אכסניה ( אבי יונה ) או בית חולים ( מיליק . ( בגלל צבע הגג הזהוב העלה אבל את האפשרות שכאן נמצאה 'עיר הזהב , ' מושג טופוגראפי סתום , הנזכר בכתבי היד הדנים בכיבוש הפרסי , שנתפרש כ'שוק צורפי הזהב . ' בניינים , 12 , 10 ו 14 מסודרים בשורה אחת , כאילו הם בנויים לאורכו של רחוב אחד שהוא עצמו אינו מופיע במפה . אם אמנם כך , אפשר להניח כי הרחוב הוא המשך של ציר האורך שחצה את מחנה הצבא _n , via praetona בקו רחוב הנוצרים של היום ( ראה לעיל , עמ' . ( 346 המבנים הנזכרים נמצאו על פי פירוש זה מצדו המזרחי של הרחוב , ואילו המבנים 11 ו 13 נמצאו מעברו המערבי . את המבנה 13 זיהו , כמו גם את המבנים האחרים , כבניין כלשהו הקשור בפטריארכיה ( אכסניה או בית חולים ;( גיזלר זיהה כאן מנזר ותומסן ראה בו את כנסיית הקדוש תיאודורוס . כאמור , אין סימוכין לאף אחד מן הזיהויים . המבנה הרבוע בצפון מערב ( 15 ) הוא מבנה כנסייתי לא בסיליקאלי ואין לו זיהוי משביע רצון . כמוהו אין לזהות את הבסיליקה הסמוכה , ( 16 ) אשר הציעו ללא כל הוכחה לזהותה עם כנסיית הקדוש סראפיון הנזכרת בפרשת הכיבוש הפרסי . ברובע _הדרומי המערבי — תחומה של ציון — בולטים שני חלקים . חלק אחד , המשתרע מצפון לחומה המשוערת של איליה קפיטולינה , נבנה בהתאם לקווי התכנון הרומיים המקוריים וניכרים בו עקבות של תכנון רגולארי . כנגדו מצוי החלק שמדרום לחומה , שאין בו רחובות ונראה כי נבנה בצורה בלתי מתוכננת . מצפון לחומה ומדרום לדקומאנוס , בתוך תחום המחנה הרומאי לשעבר , 232 נזכר אצל _0 _^/^^ ד 07 ן _18 _^ 1181118 , //( . _5 ךז 0 ו _1 _ק stka , x / v , 50 ( PG , 146 , col . 1240 ) _^ : _6 " על מנזר הספודאים של הפטריארך אליה ראה : צפריר , ציון , עמ' . 41
|
|