תיאור ירושלים במפת מידבא (ראה איור בעמ' 445)

עמוד:346

בשנת . Porta Sancti stephani , 460 מפנים לשער רחבה ( B ) ובה עמוד מונומנטאלי . ( 1 ) מן הרחבה נמשך כלפי דרום הרחוב הראשי ( קארדו מקסימום , ( c ; שעבר בקו רחוב בית הבד של ימינו . סטווי עמודים מקורים ברעפים אדומים מעטרים את הרחוב מכל צד . הצייר מדגיש את מרכזיותו של הרחוב בכך שהוא 'פורס' אותו מלמעלה לשני הצדדים . כך מוקנה לרחוב זה מקום מוגזם יחסית במפה בהשוואה ליתר חלקי העיר , המתוארים 'ממעוף הציפור , ' באלכסון ממערב למזרח . האמן כיוון את הקארדו ישירות אל מול השער הצפוני , בניגוד למציאות . למעשה , חומת העיר והשער שבתוכה היו ניצבים דווקא לקארדו המשני ( ס , ( שעבר בקו רחוב הגיא של ימינו והתחבר אל רחבת השער דרך קשת מפוארת . ( 2 ) ללא ספק היה רחוב זה מעוטר בסטווים משני צדדיו , אלא שכאן הקפיד האמן על כללי הפרספקטיבה ותיאר את הסטיו המזרחי בלבד . רחוב ס פונה בראשונה כלפי דרום מזרח , ורק באמצע מהלכו הוא מתיישר דרומה במקביל לקארדו הראשי . ( c ) זהו גם מהלכו של רחוב הגיא היום . סמוך לנקודת ההתיישרות של רחוב ס כלפי דרום נפרד ממנו רחוב הרוחב העולה מזרחה , ( E ) היום בקו ה'ויה דולורוזה . ' בגלל האקצרה הנגרמת על ידי התיאור ' ממעוף הציפור' נראה רחוב זה קצר בהרבה מאשר אורכו במציאות . ניכרים מאמצי האמן לתאר , לפחות בצד הדרומי של הרחוב , את המשכו של סטיו העמודים . מוצאו של רחוב זה בשער המזרחי , ( F ) אשר נקרא אז שער הפרובאטיקה ( היום שער האריות . ( במערב מתואר השער המערבי העיקרי , ( G ) הוא שער דוד ( Porta David ) או שער מגדל דוד , שיש לשחזרו מעט מזרחה ממקומו של שער יפו היום . " משם נמשך רחוב הךקומאנוס הראשי — ( H ) בקו רחוב דוד ורחוב השלשלת של היום ; תיאורו של רחוב זה נקטע על ידי תיאור סטווי הקארדו הראשי וכנסיית סנטה סופיה , ( 33 ) ועל כן הוא מאבד הרבה מרושם אורכו ומרכזיותו . ברחוב זה אין עמודים . כמו כן נאלץ האמן למקמו מדרום למקומו הנכון במרכז העיר , מאחר ששמר את מרכז התמונה עבור מכלול כנסיית הקבר . מן הדקומאנוס יוצא רחוב נוסף ( 1 ) כלפי דרום , בכיוון לכנסיית ציון . החוקרים ניסו לזהותו עם רחוב הפטריארכיה הארמנית של היום , אך נכון יותר יהיה לזהותו עם הרחוב שחצה את רובע ציון במרכזו , שאולי היה במקורו _n via praetoria של מחנה הצבא הרומי . לפיכך , מהלכו עבר ממזרח לרחוב הפטריארכיה הארמנית . הרחוב הראשי ( C ) מגיע אל שער מרובע , ( j ) היוצר זווית חדה עם קו הרחוב . השער אינו מקומר , וגודלו שווה לגודל שערי הכנסיות . הקיר שבתוכו הוא מצויר עשוי מאבנים אפורות בהירות וכיוונו אלכסוני ביחס לרחוב ולכנסיית ה'ניאה' הסמוכה . ( 27 ) לכאורה ייתכן כי זה פתחו של בניין עצמאי , אך הרבה יותר סביר לקבל את הצעתם של מרבית החוקרים ולראות בו פתח בחומה הפנימית , שבמקורה היתה חומה חיצונית לעיר מימי איליה ועד ימי אודוקיה . 227 חיזוק לכך יש בגוון האפור של אבני הקיר , שהוא אופייני לתיאורי החומות במפה ( אם כי הוא מופיע הרבה גם בחזיתות של כנסיות ומבנים אחרים . ( את כיוונם האלכסוני של השער וקטע החומה יש להסביר , לפיכך , במצב השטח ובמהלכה של החומה . כדי להימנע מירידה במדרון החריף של הר ציון , החומה לא עברה לכל אורכה 224 על שער שכם והרחבה שמפנים לשער ראה לעיל , עמ' 225 . 139-136 על מיקום החומה והשער _באיזור זה ראה לעיל , עמ' . 139 226 על בעיית הוויה פרטוריה ראה לעיל , עמ' . 311-310 י על מהלך החומה בדרום עד ימי אודוקיה ראה לעיל , עמ' . 141-140

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר