|
|
עמוד:313
סימנים מראים כי יש להעדיף את הפירוש הגיאוגראפי המצמצם והמדייק , כלומר , שהשם 'ציון' בקטע זה מכוון אל הכנסייה וסביבתה : הפטריארך מובל אל הר ציון דרך שער ציון . נראה כי זכריה נלכד בסביבות כנסיית הקבר , שהרי בהמשך מתואר זכריה היוצא מגולגותא . נראה שבציון רוכזו השבויים , ובראשם זכריה עם הצלב הקדוש , לפני שהועברו אל הר הזיתים , נקודת המוצא לגלות פרס ( אשר נתפסה על ידיהם כגלות בבל . ( כנגד הליכתו של זכריה אל ציון , דרך שער ציון , מציב המחבר את כניסת ישו לציון . לכאורה מכוון התיאור לכניסה המסורתית של ישו לירושלים מהר הזיתים : ישו רוכב על חמור והעם מקבלים את פניו בתרועות ובענפי זיתים . אבל התיאור שלפנינו אינו גורס כך . אין מדובר כאן בשער העיר המזרחי , שדרכו כאילו נכנס ישו וזכריה הוצא ממנו אל הר הזיתים . בנקודה זו נחלקים כתבי היד . חלקם ( ראה לעיל , הערה ( 33 מציינים במפורש כי השער המדובר הוא אכן שער הפרובאטיקה המזרחי , המוליך להר הזיתים . אבל דומה כי הטקסט שם , המציין כי ישו עבר באותו השער עצמו ( שער הפרובאטיקה ) בדרכו לצליבה , שהוא פרט טופוגראפי בלתי סביר , מראה כי התוספת של שם השער שם , היא תוספת פרשנית מאוחרת . על פי העניין דומה כי הנוסח שלפנינו ( ושל כ"י ערבי ( 531 הוא הסביר וכי המדובר הוא בשער ציון , שישו נכנס בו בבואו כמנצח , אך גם זכריה נכנס בו ואינו יוצא ממנו . זהו , אם כן , השער המחבר בין ציון לגולגותא . דרכו נכנס ישו אל התלמידים , שהיו מרוכזים אז בהר ציון ( להלן , ( בביתם שהפך להיות אם כל הכנסיות . כאן , כנראה , מדובר באירועים שלאחר תחיית ישו , כשישו שב אליהם מקברו בגולגותא . אבל קודם לכן , בכיוון המנוגד לדרכו של זכריה הפטריארך ( שבא מגולגותא לציון ) נשא ישו את הצלב דרך שער זה בלכתו בדרך הייסורים עד גולגותא . אם לא נתייחס לקטע זה כאל תיאור ספרותי מליצי גרידא , אלא כאל קטע המשקף ריאליה גיאוגראפית , נוכל אולי ללמוד מכאן על קדמות המסורות בדבר דרכו של ישו אל הצליבה — 'דרך הייסורים , ' או ה'ויה דולורוזה' העתיקה . דרך זו יצאה , כפי הנראה — לפחות סביב — 614 מן הפרטוריום , הוא בית פילאטוס , שעמד בעמק לא רחוק משער האשפות של ימינו ( ראה להלן , ( עלתה אל ציון ואל בית כייפא , ומכאן פנתה צפונה דרך שער ציון ( שמיקומו כפי הנראה ממערב לשער ציון בן זמננו ) אל גבעת הגולגותא . בחלק הגבוה של הר ציון נמצאה כנסיית ציון הקדושה , 'אם כל הכנסייות' . ( ecciesiarum mater omnium ) במקום זה מיקמו המסורות אירועים שונים ומבנים רבי חשיבות לתולדות הכנסייה הירושלמית והנצרות בכלל ( איור " . ( 20 כבר במאה הד' הראו כאן ( וסביר להניח כי המסורות כבר נוצרו לפני כן , ( את בית כיפא , שבו נכלא ישו והוכה לפני שהוסגר לרומאים ; בית כנסת אחד של יהודים שהיה ונחרב ; את 'הכנסייה העילית' של השליחים , שהיא ללא ספק חדר העלייה avdYcuov ) או _ע _$ 0 _ק 71 £ ט _, ( שבו ירדה על השליחים רוח הקודש בצורת לשונות אש . לימים זוהה חדר זה עם חדר הסעודה האחרונה . ( coenacuium ) ציון היתה גם מקום המצודה שבנה דוד המייסד הגשמי של ירושלים " . את עמוד ה'פלגלאטיו , ' שאליו נכפת ישו והולקה , הראו בפורטיקו של הכנסייה , ועליו סימני הדם . כמו כן היתה זו כנסייתו של יעקב , הבישוף הראשון של כנסיית ירושלים . בשינויים מסוימים ( כ"י סיני , csco , 340 = 428 עמ' ; 24-23 כ"י סיני , 520 שם , עמ' 77-76 וכ"י סיני , CSCO , 347 = 531 עמ' . ( 127-126 118 ראה : ונסן ואבל , ירושלים החדשה , עמ' ; 515-441 צפריר , ציון , עמ' 9 . 181-89 ראה , למשל : היירונימוס , איגרות 108 , ( מסע פאולה 9 , ( ( עמ' . ( 315
|
|