גידולה ותחומיה של ירושלים הביזאנטית — החומות והשערים

עמוד:286

, ( Porta Sancti Stephani ) רביעי הוא שער בנימין , ( Porta Beniamin ) חמישי הוא פשפש , כלומר , שער קטן , ( portula _, hoc est parvula porta ) שממנו יורדים במדרגות לעמק יהושפט , ששי הוא שער תקוע ' . ( Porta Tecuitis ) אדמנאנוס מציין כי סדר מניין השערים הוא כלפי מזרח ( כלומר , בכיוון השעון . ( אחר כך הוא מוסיף ואומר כי למרות שנמנים בחומות שישה שערים , שלוש הן הכניסות המפורסמות והמקובלות בשימוש : אחת במערב , שנייה בצפון ושלישית במזרח . ניכר באדמנאנוס , אשר חיבר את התיאור מפיו של ארקולף שהוא מבקש לפשר בין המידע המעודכן שהביא לו הנוסע לבין המצב המוכר לו מן המדריך ה'קלאסי' של אוכריוס , מבלי לשים אל לבו כי עברו קרוב למאתיים וחמישים שנה מאז חובר תיאורו של אוכריוס . על כן הוא מסייג את דברי ארקולף על אודות ששת השערים , בידיעה המובאת מאוכריוס כי שלושה שערים הם המפורסמים ביותר . הדמיון בטקסט בולט , והביא לידי כך שחוקרים רבים העדיפו לתלות את תיאור אוכריוס בזה של אדמנאנוס ולאחרו למאה הז / ואף לכנותו ? 'פסאודו אוכריוס 35 . ' מסיבה זו אולי חוזר אדמנאנוס ומציין ( שלא בצדק ) כי אין שערים בצד דרום , הפונה לציון , שהרי אוכריוס לא ציין שום שער בכיוון זה . אף על פי שחיבורו של אדמנאנוס מפי ארקולף מתאר את ירושלים בראשית שנות השמונים של המאה הז , ' אין ספק כי העיר עדיין לא השתנתה בהרבה ושמרה על צביונה הביזאנטי . אין אנו יכולים לזהות בוודאות אלא את שער דוד ואת שער סטפאנוס הקדוש . על פי המיקום , 'שער הכובס' חייב להיות סמוך לפינה הצפונית מערבית של החומה , באיזור השער החדש של ימינו ' . שער בנימין' הוא כפי הנראה שמו של שער המזרח , שממנו ירדה הדרך ליריחו , כפי שמספר תיאודוסיוס בראשית המאה הו . ' יש מקום לשאלה , האם אכן שימש השם 'שער בנימין' בלשון היום יום ? או שמא נמצא לארקולף ממפת צליינים שהיתה בידיו , שעליה סומנה נחלת בנימין באיזור זה , מצפון מזרח לעיר ? ( כפי שהדברים מובאים במפת מידבא " . ( הפשפש שממנו ירדו לשילוח נמצא לפי שחזור זה בחומת המזרח , מדרום להר הבית , או בעיר דוד . השער השישי ( שער תקוע (? אינו מזוהה ; אולי הוא השער הנמצא מדרום מזרח להר ציון ( שער האיסיים מימי הבית השני , (? המתואר בהמשך . גם ממפת מידבא אפשר ללמוד כי העיר מוקפת החומות הצטמצמה בתחום המתואר כאן , ושעריה הם השערים שצוינו למעלה ( ראה להלן , עמ' . ( 347-344 מבין השערים החשובים , היחידי שנחפר הוא שער שכם , אשר תואר בפרק הדן בתקופה הרומית . 37 שער זה שמר על חזותו המונומנטאלית מבחוץ אבל איבד מעט מזוהרו מבפנים . במפת מידבא מתואר העמוד שברחבה ללא כל פסל בראשו . אמנם אין כל בטחון כי פסל כזה עמד בראש העמוד מלכתחילה , אך הנחה מעין זו סבירה , ואם אכן היה פסל ( קרוב לוודאי של אחד הקיסרים ) במקום הוא הורד בידי מנהיגי ירושלים הנוצרים , שפסל זה היה בעיניהם לצנינים . לדעת החופר , מ' מגן , שני פתחי הצד נחסמו כבר במרוצת התקופה הביזאנטית , והמגדלים נתפסו לצרכים אחרים . חדרי המשמר הפכו לבתי בד , ומכאן שמו 34 ארקולף 6-2 , 1 , 1 , ( עמ ' 35 . ( 164 כך , למשל , המהדיר Fraipont בהוצאת . ccsl ' על אפשרות זו ראה : צפריר , מפות תיאודוסיוס . n . mw _1 _iw , ] 1 a " > _yV or _nx _^ . 139-1 36 to , t

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר