המקורות

עמוד:282

הכולל 'תולדות הכנסייה' ( Historia Ecclesiastka ) עוסקים בעיקר בתקופת בניית הכנסיות ועליית הנצרות בירושלים בראשית התקופה הביזאנטית , אך גם באירועים מאוחרים יותר , כגון נסיונו של הקיסר יוליאנוס לקומם את מקדש ירושלים . מטבע הדברים רצופים תיאורים אלה בנופך אגדי , כגון הסיפור על הופעת הצלב בשמי ירושלים בשנת 351 לסה"נ . תרומת חיבורים אלה לעניין הטופוגראפית של ירושלים מוגבלת ; אבל ערך רב מאוד נודע לחיבורו של אוסביוס , 'חיי קונסטנטינוס , ' המספר את שבחי הקיסר ומתאר בפרוטרוט את גילוי קבר ישו ואת בנייתה ותוכניתה של כנסיית הקבר . מן הספרות הפרשנית והתיאולוגיה אנו נשכרים אך מעט לעניין הטופוגראפית של ירושלים הביזאנטית . החיבור החשוב מסוג זה הוא ה'אונומסטיקוך של אוסביוס , שתואר בפירוט בפרק הדן באיליה , ואשר תיאוריו מהווים תשתית להכרת ירושלים העתידה להתפתח . ידיעות אחדות אנו מוצאים , כבדרך אגב , ב'הרצאות _לקןטכומנים' שדרש קירילוס מירושלים לנטבלים החדשים באמצע המאה הד . ' אפיפאניוס , הנזיר יליד הארץ , מביא כמה ידיעות על הר ציון ועל בית הכנסת היהודי בספרו יעל המידות והמשקלות . ' ביוגראפיות של נזירים שהיו בירושלים או עברו בה הן מקור חשוב ביותר למידע על העיר ועל כנסיותיה . תיאור חייו של פטרוס האיברי בירושלים מביא פרטים חשובים על יישובה של העיר ועל מנזרים שהיו בה . מידע מסוים אנו מוצאים בסיפור הביוגראפיה של הנזיר הסגפן בר צומא מנציבין , המתאר בין היתר התקהלות של יהודים עולי רגל בסביבת הר הבית ואת האיגרת שבה הרשתה הקיסרית אודוקיה ליהודים להתיישב בירושלים באמצע המאה הה' ו וכן הוא מזכיר מנזרים בסביבת הר ציון . 10 ידיעות קצרות מרובות , אשר אינן מצטרפות לכלל תיאור מקיף אך מוסיפות מידע חשוב על העיר , על בנייניה , ובמיוחד על הנהגתה הדתית והרוחנית , מביא גם קירילוס מסקיתופוליס בספרו החשוב על חיי הנזירים במדבר יהודה " . ידיעות נוספות ממין זה מוסר יוהנס מוסכוס בראשית המאה הו . ' המקורות הספרותיים החשוכים מכל הם תיאורי עולי הרגל , רובם מן המערב " . הקדום בחיבורים של עולי הרגל הוא תיאור המסע של 'הנוסע מבורדו , ' אשר ביקר בירושלים סביב שנת 333 ומסלול 5 אוסביוס , חיי קונסטנטינוס . וכן ראה להלן , פטריך , עמ' . 381-353 על יחסו _הדו משמעי של אוסביוס איש קיסריה לירושלים וחששו מפני החלשת המשמעות _הסמלית רוחנית של עליית הנצרות על ידי האדרת המקומות הקדושים בעיר הארצית , ראה במיוחד : ווקר , עיר קדושה . 6 אוסביוס , אונומסטיקון . 7 קירילוס מירושלים , קטכיזם . Kyriii von Jerusalem . ( Fontes Christian ! , 7 ) , Freiburg 1992 Mistagogische Katechesen , ed . G . Rowekamp על הדעה המאחרת חלק מעבודותיו של קירילוס , ההרצאות המיסטגוגיות , לימי יורשו , הבישוף יוחנן , במחצית השנייה של המאה הד' ראה במיוחד : Cyrille de Jerusalem catechises mystagogique a . Piedegnal _, ( 5 c , 1 26 ) , Paris 1 966 , pp . 18-40 ; וכן ראה מהדורת Rowekeamp ( לעיל , ( עמ' ; 15-8 וכן להלן , סטרומזה , עמ' . 426-424 * אפיפאניוס , על המידות והמשקולות , כ"י סורי , עמ' 54 c ( תרגום , עמ' . ( 30 וראה : לעיל , צפריר , עמ' . 160-159 מראי מקומות נוספים לידיעות מן הספרות התיאולוגית ראה להלן , עמ' . 315-311 ' פטרוס האיברי ( מראי המקום בהמשך 10 . ( _וג & בר צומא ; וראה גם : ו , אחרי בר צומא . " קירילוס מסקיתופוליס , בחיבוריו השונים על חיי הנזירים . ' 2 יוהנס מוסכוס , השדה הרוחני . n לימור , מסעות ארץ הקודש , וכן להלן , לימור , עמ' , 415 — 391 ושם מראי המקומות .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא