המפנה במדיניות הפרסית וגירוש היהודים מן העיר

עמוד:257

בירושלים שנפגעו , בחידושה של הקהילה הנוצרית ובגירוש היהודים מן העיר . המקורות הנוצריים מקשרים בין שני המעשים . וכך כותב מודסטוס , אב מנזר תיאודוסיוס , דמות מרכזית בקהילה הנוצרית לאחר הגליית הפטריארך זכריה , שניהל את שיקום הכנסייה בירושלים , אל איש הכנסייה בארמניה : אלה ( כלומר , היהודים ) שהעזו להילחם ושרפו מקום אמיתי זה , רחמי האל הביאו לגירושם מן העיר הקדושה שלו ירושלים ... שמעו את הצו שלא להישאר בה יותר , הם לא נמצאו ראויים לראות את עלילת הייסורים הנערצת ולא את הקבר הקדוש ... ואף לא את הגולגותא הקדושה שחודשה לתפארת . שכן האחרים חזו בהחזרת תפארתם ליושנה , לרבות עבודת הקודש בכל הדרה ואת ציון אם הכנסיות שנבנתה מחדש . היהודים עשו מאמצים לחזור לירושלים בדרכים שונות , לרבות הענקת מתנות גדולות . אולם השיקולים המדיניים של השגת שלום ושקט מצד רוב האוכלוסייה הנוצרית והמציאות _החברתית הכלכלית החדשה בירושלים — עלייה לרגל של נוצרים , זרימת כספים לבנייה ושיקום כנסיות — הכריעו את הכף והיהודים נדחו . על פי דבריו של סבאוס 89 ומקורות אחרים נראה שנשארו יהודים בסביבות ירושלים , ואולי אף בעיר עצמה , עד לכניסתו של הראקליוס , מחדש השלטון הביזאנטי בארץ ישראל , לירושלים במסע ניצחון בשנת . 629 הקיסר הראקליוס , בשהותו בגליל בטרם בא לירושלים , העניק ליהודים מחילה על מעשיהם בעבר , ואף הבטיח את שלומם בכתב הגנה חתום ; אך בלחץ אנשי הכנסייה בירושלים הפר את הבטחותיו ואת שבועתו . ראשי הכנסייה קיבלו על עצמם את עוון הפרת השבועה על ידי הכרזת צום מיוחד לכפרת הקיסר . אוטיכיוס מספר שבפקודת הראקליוס נהרגו יהודים רבים בסביבות ירושלים ובגליל ; "' ואילו לדברי תיאופנס גורשו היהודים מירושלים עצמה ונאסר עליהם להתקרב לעיר יותר מכרי מרחק של שלושה מילין " . אמנם , מקורות שונים מימי הכיבוש הערבי מלמדים שעד הכיבוש היו יהודים בעיר . אולם הבעיה חורגת מתחום ענייננו בפרק זה . הניסיון לחדש את היישוב והשלטון היהודיים בירושלים בימי הפרסים היה המאמץ היהודי האחרון לשיקום ירושלים כעיר יהודית . בימי שלטונם של הרומאים הפגאניים ובימי שלטונם של הפרסים יכלו היהודים לקוות שבשעת כושר מתאימה יצליחו לבצר שלטון עצמי בירושלים , במידה זו או אחרת , במסגרת אימפריה השלטת על פני ארצות נרחבות , שכן שתי האימפריות הללו לא היו מיוסדות על עקרונות דתיים אוניברסאליים , אשר ניסו לכפותם או להציעם לכל יושבי תבל . אך הנסיבות השתנו מעיקרן בתקופה הנוצרית הביזאנטית . בתקופה זו הפכה ירושלים חלק חשוב בעולמה הדתי של הממלכה ובתפיסת היסוד שלה . ירושלים הנוצרית נתכוננה בתפיסתם של רבים מהוגי הדת הנוצרית על חורבותיה של ירושלים היהודית וחורבן המקדש . רק בימי יוליאנוס ההלני , שניתק עצמו מעולמו הנוצרי , ובימי הפרסים , נעשו ניסיונות לשקם את ירושלים היהודית , כשם 88 מקלר ( לעיל , הערה , ( 66 עמ' 89 . 71 שם , עמ' 90 . 72 אוטיכיוס , אנליס , 11 ( עמ' . ( 7-5 Leipzig 1883 , p . 328 Theophanes , Chronographia , ed . C . de Boor , 91

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר