|
|
עמוד:253
אף הראקליוס לא הצליח לבלום את המסע הפרסי . בעקבות כשלונו של הקיסר בקרב ליד אנטיוכיה ( בשנת , ( 613 בפתחה הדרך לפני הפרסים עד לדרומה של ארץ ישראל ולמצרים . בראשית שנת 614 התקדם הצבא הפרסי מקיסריה דרך חוף הים עד לרשפון _, ומשם פנה אל פנים הארץ , עבר דרך לוד ועלה לירושלים . הפרסים ביקשו להשתלט על ירושלים ללא קרב וניסו לשכנע את הנהגת העיר ואת הפטריארך למוסרה לידם . הפטריארך זכריה נטה לקבל את תנאי הכניעה של הפרסים , למען שלום העיר ומקומותיה הקדושים , אך המון העם ומנהיגי הסיעות כפו עליו לארגן את הגנת העיר ולהזעיק עזרה . באביב 614 צרו הפרסים על ירושלים . במשך עשרים יום הרעישו הפרסים את חומות העיר ובה בשעה חפרו מתחת לחומותיה , עד שעלה בידם למוטט את החומות ולהבקיע את העיר בראשית הקיץ של שנת " . 614 הכובשים ערכו הרג רב באוכלוסייה ללא הבחנה בין לוחמים ואוכלוסייה אזרחית , כולל זקנים נשים וטף ואנשי כנסייה ; הם הרסו כנסיות וטימאו את קודשיהן . על חלקם של היהודים בסיוע כיבושן של ערים שונות בארץ , ובמיוחד של ירושלים , ניתן ללמוד בעקיפין מן המקום שתופסים היהודים בירושלים בימי השלטון הפרסי . אולם מצויות על כך גם עדויות מפורשות . ההיסטוריון הארמני _סבאו ס , בן הדור , מתאר בספרו 'תולדות הראקליוס " , ' שעיקר עניינו המלחמה שבין הראקליוס וכוסרו הב , ' גם מאורעות שקדמו למלחמה זו . במקום אחד הוא כותב : כל ארץ ישראל נכנעה אז מרצון לשלטון מלך פרס r במיוחד התקוממו שרידי האומה העברית נגד הנוצרים , ומתוך קנאה לאומית ביצעו פשעים גדולים ומעשים רעים נגד עדת האריאנים , והלכו והתאחדו עם הפרסים בעשותם עמם יד אחת " . סופר אחר , סופרוניוס , היה אף הוא בן הדור וקרוב לזירת המעשים . בראשית הפלישה הפרסית לארץ ישראל נמלט לאלכסנדריה , אך משנת 619 שהה במנזר תיאודוסיוס הסמוך לירושלים ועסק בכתיבה , ומשנת 634 ואיל ך כיהן כפטריארך של ירושלים . שיריו הדתיים נוגעים גם באירועים שאירעו בירושלים : הזרים ואזרחי העיר ( ירושלים ) מבקשי אהבת אלוהים ... בראותם לפניהם את הפרסים יחד עם ידידיהם העברים רצו מהר וסגרו את שערי העיר . היהודים שיתפו , אפוא , פעולה עם הפרסים , ולשיתופם היה ערך רב בכיבושים בארץ ואולי אף במצור על ירושלים י אולם אין הצדקה לדבר על ברית צבאית של ממש בין היהודים לפרסים , כלשון הנקוטה בידי חוקרי ההיסטוריה היהודית מימי צ' גרץ ואילך , ועל הסכמים דיפלומאטיים ביניהם ומסירת ירושלים לשלטון היהודים " . על כל פנים , אין כל רמז לברית צבאית ולהסכם מוגדר ומחייב 65 ברס ואחרים , ארץ ישראל , במיוחד עמ' 66 . 340-328 פורסם בתרגום צרפתי בידי F . Macler , Histoirede 1904 67 Heraclius par I _' eveque Sebeos , Paris 1904 שם , עמ' . 68 68 האודה שבה נזכר כיבוש ירושלים פורסמה ותורגמה בידי perses en 614 ' , ROC , 2 ( 1897 ) , pp . 125-147 A . Couret , 'La prise de _Jerusalem par les " ראה : צ' גראטץ , דברי ימי ישראל ( מהדורת שפ"ר , (
|
|