כיבושה של ירושלים על ידי הפרסים הססאניים וכיבושה מחדש על ידי הקיסר הראקליוס

עמוד:234

שבתחילה לא הציב לעצמו מטרות מרחיקות לכת . מזה מאה שנה נשאו מלחמותיה של פרס בביזאנטים אופי של מלחמות שוד וביזה יותר מאשר מלחמות כיבוש . נראה שמטרתן המרכזית היתה למלא את קופותיה המדולדלות של הממלכה הססאנית בשללן של ערים שנכבשו בסערת הקרב ובתשלומי הכופר של ערים שנכנעו ופתחו את שעריהן , כתחליף לסובסידיות דיפלומאטיות סחטניות שאותן סירבה הקיסרות לשלם במסגרת הסדרי שלום " . ברם , כוחותיה של הקיסרות הרומית היו מדולדלים עקב המלחמות הארוכות שניהלה בחזיתות אחדות בעת ובעונה אחת , ומערך הגנתה קרס בקלות כה רבה עד כי הפרסים גילו במהרה ששטחים נרחבים במסופוטאמיה הביזאנטית , באסיה הקטנה , בסוריה ובארץ ישראל נפלו לידיהם . בלבו של כוסרו הב' התעוררה עתה התקווה כי יהא לאל ידו להשתלט כליל על הקיסרות הביזאנטית . במקורות המצויים בידנו לתולדות פרשה זו תופס כיבושה של ירושלים מקום מרכזי , ולא רק במקורות הנוצריים , שנכתבו בתוך תחומי הקיסרות הביזאנטית , אלא גם באלה המשקפים את המסורות הפרסיות , שרובן רחוקות ועמומות . 146 יש בידנו רמזים ברורים שהאוצרות שנערמו בירושלים הודות למעמד קדושתה קרצו זה זמן רב למלכי הפרסים . עתה ניתנה בידם ההזדמנות לשדוד אוצרות אלו . אולם בכך לא סגי . תפיסתו ולקיחתו של הצלב שעליו הוקע ישו תופסת מקום כה מרכזי ונכבד בכל הדיווחים ששרדו בידנו על שלטונו של כוסרו , עד כי נוצר הרושם שהשפלת לערבית . ראה : גאריט , כיבוש ירושלים נוסח ערבי . מקור ארמני חשוב , אף כי בעייתי , הוא 'תולדות הראקליוס , ' פרי עטו של סבאוס , ( Sebeos ) ראה : . Sebeos , Paris 1904 F . Macler , Histoire d'He ' raclius par I ' e ' veque מקור ערבי נוצרי מאוחר , הכולל בכל זאת מידע מועיל , הוא אבן באטריק ( אוטיכיוס _, ( ראה : אוטיכיוס , אנלים ( עמ' , v 11 ; 219-214 ז , עמ' . ( 8-1 לכרוניקה סורית נסטוריאנית , הזורה אף היא אור על הכיבוש ועל האירועים שבעקבותיו , ראה : כרוניקון אנונימי 4 , ( עמ' . ( 23-22 הדיון דלהלן הוא תמצית של שחזור בהסתמך על מכלול המקורות , ולפיכך לא אציין כל אחד מהם בנפרד . 145 בחיבורי המצוטטים בהערה 143 חל שיבוש אחד , בחישוב גובה הכופר הדיפלומאטי ששילם _יוסטיניאנוס לכוסרו הא' בעת חתימת חוזה השלום של שנת ; 531 ראה שם : רובין , הים התיכון , עמ' ; 40-39 הנ"ל , דיפלומאטיה במלחמה , עמ' . 684 ברם , תוקפן של ההנמקות האחרות בחיבורים אלו , המבוססות על רמזים חוזרים ונשנים במקורות , לכך שהסכומים הגלויים של הכופר הנקובים בהם היו ר ק קצהו העליון של קרחון ענק , נשאר בעינו . טענותיהם של , tike , Frankfurt a / M 1937 , pp . 31-53 Altheim & R . Stiehl , Finanzgeschichteder spatan- F . כי הכנסות הססאנים מתשלומי הביזאנטים היו זניחות בהשוואה להכנסותיהם ממסים בתוך הממלכה , בייחוד לאחר הרפורמות של כוסרו הא , ' סובלות משני פגמים . ראשית , אלטהיים ושטיל מתעלמים לחלוטין מהנתונים במקורות המצביעים על שפע של תשלומים חריגים וחשאיים שהצליחו מלכי פרס הססאנית לסחוט מקיסרי ביזאנטיון במהל ך המאה הה' ? שנית , הם מקבלים במלואם את הנתונים המובאים במקורות ערביים מאוחרים על הצלחתה המלאה , ארוכת הימים , של רפורמות כוסרו . לביקורת על גישה זו ראה : Near East , III : Slates , Resources and Armies Cameron ( ed . ) , The Byzantine and Early Islamic Rubin , 'The Reforms of Khusro Anushirwan '; A . z . . 1995 , pp . 227-297 ( Studies in Late Antiquity and Islam ) , Princeton 146 למשל : Zeit der Sassaniden , Leyden 1879 , pp . 289-296 , Noldeke , Geschichte der Perser und Araber zur Goeje , Leiden 1964 , pp . 1002-1005 , 1067 ; Th . Tabari , Annales , l , ser . 2 , ed . M . J . de . 365 כאורח מוזר אין כל זכר לכיבושיו של כוסרו הב' באפוס הפרסי הלאומי , _ה'שאה נאמה' של פירדוסי , אולם עניין הימצאו של הצלב בפרס מופיע ביצירה זו בכל זאת , יש מאין , בתוך חליפת מכתבים בין הקיסר הרומי , המבקש את החזרתו . ובין המלך הססאני _, הדוחה בקשה ' & . ראה : 1878 , pp . 281-295 des rois par Aboul'kasim Firdousi , VII , Paris M . Jules Mohl , u Livre

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר