המאבק בין ירושלים וקיסריה במאה החמישית

עמוד:221

מאיבריה , הלא היא גרוזיה של ימינו , שעתיד היה להיות בישוף מיומאס , עיר הנמל שליד עזה . אחרים בחרו , כאמור , שלא להגביר את מעורבותם בעולם החומר , אלא להיפך , להתרחק ממנו ומכל גילוייו . הללו פרשו למדבר יהודה וחיו בו חיי פרישות , קצתם בקהילות נזירים שקיימו חיי שותפות במקום אחד , במסגרת שנקראה ביוונית קוינוביוין = coenobion ) חיי שותפות , ( וקצתם בהתבודדות מוחלטת , במערות המדבר , כשהם מתכנסים למקום מרכזי אחד רק בעתות חג ומועד לצורך קיום טקסי הדת ( לקהילה מסוג זה ניתן הכינוי לאורה . ( laura במחצית הראשונה של המאה הה' הלכה ונוצרה ברית בין קהילת נזירי המדבר ובין בישוף ירושלים באותה עת , _יובנאליס . ( Juvenalis ) בישוף זה הלך במסלול שהתוו קודמיו , בעיקר קירילוס , ואף הרחיק לכת ממנו בנכונותו לשעבד עקרונות של אמונה דתית לפוליטיקה כנסייתית שריח חזק של חולין נודף ממנה . מטרתו העיקרית היתה להקנות למושב הבישוף של ירושלים מעמד רשמי ומוכר של כס אפוסטולי , ולבישוף ירושלים עצמו את התואר 'פטריארך , ' שהחל להיות מקובל באותה עת — אף כי לפי שעה באורח בלתי רשמי בלבד — לגבי בישופים של מושבים אפוסטוליים . 89 כמה מהתבטאויותיו , ותגובותיהם של מנהיגי כנסייה ידועי שם בדורו על התבטאויות אלה , מרמזות על כך שלא הסתפק במעמד השווה לזה של אלכסנדריה , אנטיוכיה ורומא , אלא נשא את נפשו למעמד של ראשונות מוחלטת בהיירארכיה הכנסייתית . בשלב הראשון הציב כמטרה את קביעת מעמדה של ירושלים מעל לזה של אנטיוכיה . בעניין זה נסתייע בארם ששמעו יצא כבר בשנות העשרים של המאה הה' כמנהיגה הבלתי מוכתר של קהילת נזירי מדבר יהודה , הלא הוא אותימיוס , ( Euthymius ) נזיר מארמניה הרומית , שהגיע _כצליין לעיר הקודש והשתקע במדבר יהודה . יובנאליס ניצל את פעילותו המסיונרית של אותימיוס זה , אשר העביר אל חיק הנצרות שבט סךקני שהיגר לארץ ישראל מגבולותיה של פרס הססאנית בהנהגת אדם הידוע בכינויו הפרסי בלבד , אספבטוס ( שיבוש של , spahbed בפרסית תיכונה = מצביא , מפקד . ( על פי מסורת שנשתמרה עד של ק שיים , אשר בגללם נחשדה כזיוף . לסיכום העמדות השונות במחקר בשאלה זו ראה : גרגואר , שם , עמ' . XXIX-XIIl _לטענה גרגואר , שם , עמ' , Lxxxvui-Lxxi מדובר במסמך שגרעינו טוב ומהימן , אך עבר עיבוד מאוחר . בשנת 1941 פירסם הבולאנדיסט פ' פטרס גירסה גיאורגית של המסמך ; ראה : 65-216 p . Peeters , 'La vie ge ' orgienne de saint Por- . _קק . phyre deGaza' , ab , 59 ( 1941 ) , מסמך זה , אשר לטענת פטרס הינו תרגום מסורית לגיאורגית של גירסה שונה מזו היוונית , יש בו כדי לאשר לפחות באורח חלקי את ההשערה של גרגואר . פטרס מודה בכמה מקומות שהגירסה הגיאורגית נקייה מרוב הקשיים הגדולים שמעוררת הגירסה היוונית ( ראה : שם , עמ' . ( 89-88 , 83 , 82-80 לרוע המזל היה פטרס עצמו מושפע יתר על המידה מהדעה הרואה בביוגראפיה כולה זיוף , ולכן נמנע מהסקת המסקנות הסופיות הנכונות מתגליתו . השפעת דעתו ניכרת עד היום ; ראה , למשל ו the Roman Empire ( A . D . 100-400 ) , _New Haven , R . MacMulien , Christianizing . 1984 , pp . 86-87 ; cf . p . 158 n . 2 הוכחת מהימנותו של מסמך חשוב זה ראויה לדיון מפורט במסגרת נפרדת . 87 אודות ביוגראפיה שלו ראה הערה , 10 לעיל . 88 ראה הערה , 40 לעיל . קהילת הנזירים של מדבר יהודה זכתה לאחרונה לדיונים מאלפים ; ראה : הירשפלד _, מנזרי מדבר יהודה . כמו כן ראה' פטריך , נזירות . ' הדיון הטוב ביותר בתולדות חייו של אדם זה ובמאבקו למען עליונותה של בישופות ירושלים הנו עדיין זה של ארנסט הוניגמן , ראה . הוניגמן _, יובנאליס . ' ° הביוגראפיה שלו ראה : קירילוס מסקיתופוליס , חיי אותימיוס .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר