פרוץ המאבק בין ירושלים וקיסריה על הנהגתה של כנסיית ארץ ישראל

עמוד:217

הלא הן אלכסנדריה , אנטיוכיה ורומא . כבר ועידת ניקיאה העניקה לבישופויות אלה מעמד עדיף על פני בישופויות מטרופוליטיות רגילות . אולם במעמדה של ירושלים היה פגם , שכן בניגוד לשלוש הבישופויות הנזכרות לא היתה בישופות מטרופוליטית " . חולשה זו חשפה אותה לתהפוכות שנבעו משינוי הנסיבות . בימיו האחרונים של _קירילוס לא היה ספק בדבר עליונותה של בישופות ירושלים . בפרוטוקול של ועידת קונסטנטינופוליס מופיע שמו לפני זה של בישוף קיסריה ; ולא זו בלבד , אלא שקירילוס ניצל את מעמדו החדש ומינה ככישוף קיסריה את אחיינו גלאסיוס ' . לעומת זאת , בימי יורשו , הבישוף יוחנן הב' , ( 417-386 ) חלה הידרדרות במעמד ירושלים . עובדה זאת קשורה ככל הנראה במעורבותו של יוחנן בשתי מחלוקות גדולות r ואף על פי שנגרר לתוכן ללא התלהבות יתירה , לא השכיל לכלכל את מעשיו בתבונה אלא קומם נגדו כמה מן הגדולים במנהיגי הנצרות בדורו , ובתוכם את אפיפאניוס ( Epiphanius ) בישוף סלאמיס שבקפריסין , את אוגוסטינוס בישוף היפו ( Hippo ) שבאפריקה , ואת היירונימוס . אחת המחלוקות הללו היתה המחלוקת _האודיגניסטית , שהתעוררה עקב חשד המינות שדבק במשנתו של אב הכנסייה הנערץ בן המאה הב' אוריגנס ; בעיקר נסבו הדברים על כמה מסקנות תיאולוגיות שנבעו משיטת פרשנותו האלגורית למקרא , כגון קדימות קיום הנשמות להיווצרות הבשר כתוצאה מהחטא הקדמון , וכן שלילת תחיית המתים בגוף הגשמי " . במחלוקת זו התייצב יוחנן , יחד עם רופינוס , לצד משנת אוריגנס , ואילו היירונימוס הלך בעקבות אפיפאניוס והוקיע אותה כתורת מינות . אין זה מענייננו לפרט כאן את תולדות המחלוקת הזאת , אולם נראה שיוחנן עצמו לא היה מעוניין בדקויותיה במידה שהיה מעוניין בשמירה על מעמד הרופף של בישופותו , ואולי אף בקידומו . ואמנם , כבר בשלביה הראשונים של המחלוקת חזר בו במידה מרובה מתמיכתו 73 ההיסטוריון הכנסייתי סוזומנוס אומר במפורש 2 . 25 . 4 , H E ) [ עמ' ([ 181 _כיאתהמעמדשלמושבאפוסטולי ( _dnoaxoXiKoi ; _epovo _?) תבע לעצמו כבר קירילוס , בישוף ירושלים , בעת מאבקו נגד אקאקיוס , בישוף קיסריה , שנשען על מעמדו כמטרופוליטס . 74 באשר לרשימת המשתתפים בוועידה זו ראה : תיאודורטוס 8 . 5 , // £ , ( עמ' . ( 288 גלאסיוס , אחיינו , מופיע אחריו . ברשימת החתומים על ה'אני מאמין' ( credo ) של ועידה זו , כפי שמביא אותה מאנסי , ג , עמ' , 568 מופיע השם תלאסיוס ( Thaiassius ) כמקום גלאסיוס , מן הסתם בטעות , אף כי העור ך מודע לצורתו הנכונה של השם ( ראה שם , הערה . ( 2 על דבר מינויו של גלאסיוס ככישוף קיסריה על ידי דודו , וכן על ניסיונות אחרים של קירילוס להתערב בענייני בישופות קיסריה , ראה : אפיפאניוס , פנאריון 5 . 27 . 73 , ( עמ' . ( 302 על גלאסיוס מקיסריה ראה גם : 75 schichte des Gelasios von Kaisareia , Berlin 1966 Winkelmann , _Untersuchungen zur Kirchenge- F . יש הרואים את השפעת אוריגנס בעיצוב תורתם של האריאנים המתונים . כך , למשל , פון הרנק , תולדות הדוגמה . ברם , כאן מדובר במחלוקת נוספת , שבמרכזה היבטים אחרים של תורתו . היא נבעה מרצונו העז של זרם אינטלקטואלי בכנסייה לשמר את גישתו ה'מדעית' לתיאולוגיה , חרף קבלת עיקרי ועידות ניקיאה וקונסטנטינופוליס , שנגדו בעליל את עמדתו בשאלה הטריניטארית . לתולדות המחלוקת הזאת ראה : שם , עמ' , 508-449 וראה גם : . 245-256 the Third Century Church , London 1985 , esp . pp . pp . 767-774 ; J . W . Trigg _, Origen : The Bible in and Origenism ' , New Catholic Encyclopaedia , X H . Crouzel , 'Origen סיכום תמציתי של שמונה נקודות שבהן נחשבת תורת אוריגנס לתורת מינות מצוי בחיבורו של היירונימוס התוקף את יוחנן , בישוף ירושלים' nymus , Contra Joannem Hierosolymilanum , ad Hiero- . Pamamachium , 7 ( PL , 23 , col . 360 ) והשווה : פון התק , שם , עמ' , 508-507 המפרט חמש עשרה נקודות שהובעו בימי הקיסר יוסטיניאנוס . ( 565 -527 )

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר