ירושלים בעיר נוצרית בימי קונסטנטינוס

עמוד:202

ירושלים בעיר נוצרית בימי קונסטנטינוס את הניצחון שבזכותו נעשה קונסטנטינוס לשליט יחיד בקיסרות הרומית ייחסו היסטוריונים נוצריים בני דורו ובני הדורות הבאים לדבקותו ברת הנוצרית . למרות המחלוקת השורה בקרב המלומדים בני זמננו על מועדה המדויק של התנצרות קונסטנטינוס ועל מניעיה " , ברור מעל לכל ספק כי כאשר מת בשנת 337 היה נוצרי . עוד קודם לכן נטה חסד כלפי הנצרות ועירב עצמו בענייני הכנסייה במידה הולכת וגוברת למן שנת , 312 ובייחוד לאחר , 325 וחינך את בניו ואת יורשיו על ברכי הדת הנוצרית . די בעובדות אלו כדי להצביע על מפנה גדול בתולדות הקיסרות הרומית שעה שנתאחדה מחדש תחת שלטונו . מפנה זה ניכר במיוחד בתולדות ארץ ישראל בכלל ובתולדות ירושלים בפרט , משעה שבאו אף הן תחת מרותו בשנת . 324 זמן קצר לאחר ניצחונו הסופי על אחרון מתחריו , ככל הנראה בשנת , 326 ציווה קונסטנטינוס לחשוף את המקום שבו נצלב ונקבר ישו , שם גם קם לתחייה לפי אמונת הנוצרים . משנחשף אתר זה ציווה להקים בו כנסייה מפוארת , זכר לתלאותיו של ישו , שיהיה מוקד משיכה ראשון במעלה לצליינים ולעולי רגל . התפתחות זו עתידה היתה להטביע את חותמה בפוליטיקה הכנסייתית הארץ ישראלית . כבר עמדנו על עקרונות האירגון הכנסייתי כפי שהתפתחו במהלך שלוש מאות השנה הראשונות לקיום הנצרות , בצמוד לאירגון ערי הפרובינקיות של הקיסרות . על פי עקרונות אלו היה הבישוף של הקהילה הנוצרית הקטנה יחסית של איליה נחות במעמדו לעומת הבישוף של קיסריה , בירת הפרובינקיה פלסטינה , שנחשב לבישוף מטרופוליטאני . האסוציאציות ההיסטוריות הרבות שעורר שמה של ירושלים בלב כל נוצרי לא הטרידו את בישופי קיסריה , כל זמן שעליונותם על הבישופים של ירושלים היתה ברורה , וכל עוד לא ניסו אלה האחרונים להפוך את המסורת הכנסייתית על פיה על ידי שימוש במעמד קדושתה המיוחדת של עירם . המפורסם שבבישופי קיסריה , הלא הוא אוסביוס , שכבר הוזכר לעיל , אף הקדיש מקום מיוחד בהיסטוריה הכנסייתית שכתב לתיאור תולדותיה של כנסיית ירושלים ותולדות בישופיה . אולם רוב חלקיו של חיבור זה נכתבו לפני המהפך הדתי שחולל קונסטנטינוס . 9 לשאלת קיומו של מחנה הלגיון בירושלים ראה : גבע , מחנה הלגיון , עמ' . 20-3 וכן לעיל , הדיון אצל צפריר , עמ ' . 135-124 ווו המקור הוא הביוגראפיה הסורית של פטרוס מאיבריה ( גיאורגיה , ( בישוף מיומאס במחצית השנייה של המאה הה . ' ראה : פטרוס האיברי ( עמ' , 44 הנוסח הסורי " . ( ללקט דעות וביבליוגראפיה עשירה בנושא זה ראה : 1974 H . Kraft ( ed . ) , Konstantin der Grosse , Darmstadt התנהל סביב מחנה הלגיון . הרחקתו מתחומיה והעברתו לאילת בימי הקיסר _דיוקלטיאנוס ( 305-284 ) בוודאי לא תרמו להתפתחותה . ממקור סורי מאוחר המושתת כמדומה על מידע מהימן , למדים אנו על המצב שבו היתה העיר שרויה ערב עליית קונסטנטינוס לכס הקיסרות . באותה עת היתה ירושלים עיר פרזות ( רק מחנה הלגיון היה מוקף ככל הנראה בחומה , ( מעוטת מבנים ודלילת אוכלוסין . כזו היתה העיר בראשית דרכה אל המעמד הרם שנתייחד לה בתקופה שבה נעסוק .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר