מהדריאנוס עד קונסטנטינוס

עמוד:178

השפה כל הכתובות הן בלטינית . מן הראוי לשים לב שהדברים אמורים לא רק לגבי כתובות רשמיות , אלא גם לגבי כתובות פרטיות ; ולא רק כתובות פרטיות של חיילים , אלא גם כתובות המתייחסות לאזרחים . מצב זה הוא היפוכו הגמור של מה שהיה מקובל בירושלים שלפני החורבן , בארץ בפרט ובמזרח בכלל . כידוע , שפת הצבא בכל חלקי האימפריה היתה לטינית והדברים מתבטאים באפיגראפיה בפרובינקיות המזרחיות . לשם השוואה , מעניין לבדוק את המימצא מהעיר בצרה , בירת הפרובינקיה ערביה ומיפקדת הלגיון השלישי קירנאיקה . החומר האפיגראפי שנתגלה בבצרה רב הרבה מאשר בירושלים , אבל גם שם מתברר שהכתובות הצבאיות , וגם הכתובות הקשורות לחוגים צבאיים , מנוסחות כולן בלטינית , לפחות עד המאה הג . ' לעומת זאת , בבצרה המשיכה להתגורר אוכלוסייה מקומית . האפיגראפיה מצביעה על הפרדה ברורה בין קבוצות אלו : הכתובות הקשורות לחוגים אזרחיים — כולן , בלי יוצא דופן , ביוונית , אם כי מוצאם של רבים מערב והרבה מהשמות הם שמות שמיים בתעתיק יווני . מעניינת גם ההשוואה עם כתובות מעיר נוספת , היא בעלבק הלי 1 פ 1 ליס ( בעל בק » . ( בעיר זו לא חנה לגיון ; ברם , כמו בירושלים , התיישבו בה חיילים משוחררים במושבה רומית . ( Romanorum coionia civium ) גם כאן מתברר ששפת הכתובות היא לטינית , ולא כעיר כלבד , אלא גם כסביבה . מצב זה התחיל להשתנות רק במאה הג . ' כידוע , השפה הרשמית של ערים כאלה היתה תמיד לטינית , גם אם היה מדובר בהענקת מעמד פורמאלי בלבד , בלי התיישבות חיילים משוחררים . _Dn / 7 ? V _7 _X _rVDiro " 245 Bostra , desoriginesa I'lslam , Paris 1985 , pp . 165- | _mK : Paris 1962 2 queset / i ?/// 7 de _ejfa ? , _SjvveVI , ed . J . P . Rey-Coquais _, / _rwcnpnonsgrec- 31 כתובות אלו קובצו בכרך אחד : Sartre , Paris 1982 el latines de la Syrie , XIII , 1 : Bostra , ed . M . inscriptions grecques 32 לחקר השמות הפרטיים בבצרה ראה M . Sartre , .- מיקום הכתובות רוב הכתובות נמצאו בחלק הצפוני המערבי של העיר או מצפון לה . כמובן , אין טעם להתייחס כאן למספרים כאל נתונים סטטיסטיים , שהרי בסופו של דבר רב הגורם המקרי בהשתמרותן של כתובות ובגילוין . בכל זאת , ראוי לציין שנמצאו כ 11 כתובות באיזור הצפוני המערבי לעומת כארבע בלבד בחלק הדרומי של העיר , מתוכן שלוש מדרום להר הבית . עובדה זו מעניינת לאור היעדר נתונים על הארגון הפיסי של העיר ושל חיל המצב בתקופה זו . למספרים אלה יש להתייחס ברצינות , מה גם שהחלק הדרומי של העיר נחפר בקנה מידה גדול . מאוד המקורות הספרותיים לתקופה זו , ולכן נודע לחומר הזה משקל רב יחסית . נתייחס בסיכומנו להלן לכמה נושאים : ( א ) מקום הימצאות הכתובות , בעיר ומחוצה לה ; ( ב ) השפה ; ( ג ) הרקע החברתי של האנשים הנזכרים בכתובות .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר