|
|
עמוד:168
מכאן מתחזק הרושם שבעיר זו ( בניגוד להליופוליס היא בעל בק , למשל ) לא היתה אוכלוסייה של דוברי לטינית . אין להסיק מכאן , כמובן שבמשך מאות שנות ההיסטוריה לא דיבר איש לטינית באמסה . כמו כן מן הראוי לזכור תמיד שהמימצא האפיגראפי בכללו משתנה מאוד מתקופה לתקופה ו הקמת כתובות היתה כרוכה ב'אופנה' וקשורה אפוא בגורמי תרבות , כלכלה וחברה . ( ב ) מכתובות בודדות ונדירות יש להסיק מסקנות על פי כללים מסוימים . בין היתר , מן הראוי לנהוג על פי כלל 'השלילה הכפולה . ' למשל , מאז פורסם קטע של כתובת יוונית בעלת אופי ספרותי מאפגניסטן , אץ לשלול את האפשרות שהתרבות ההלניסטית חדרה לשם בעקבות מסעו של אלכסנדר _מוקדון והחזיקה מעמד זמן מה . בכך מתמצית כל ידיעתנו — לא פחות אך גם לא יותר . למשל , איננו יודעים כמה זמן ובכמה מקומות המשיכו לקרוא , לדבר ולכתוב יוונית באפגניסטן , ובכמה אנשים מדובר . דוגמה אחרת מירושלים היא כתובת שנתגלתה על ידי ב' מזר , ובה מוזכרת תרומה כספית מאיש פרטי לריצוף בהר הבית . מכאן המסקנה : אי אפשר לומר שלא היו תרומות כאלה למקדש שבנה הורדוס , אף על פי שיוסף בן מתתיהו איננו מזכיר אותן . האם היו הרבה תרומות מסוג זה ? איננו יודעים — הגיעה לידנו רק כתובת אחת . עד כה טרם נתגלו כתובות יהודיות שניתן לתארכן לימים שאחרי המרד הראשון . כאמור , אין להסיק מכך שלא ישבו אז יהודים כלל , בירושלים ; הנקודה החשובה — הניגוד בין עובדה זו לבין כמות הכתובות היהודיות מלפני המלחמה . כמובן , אין זה מן הנמנע שבחומר האפיגראפי מן המאה הא' לפסה"נ עד המאה הא' לסה"נ מסתתרות גם כתובות יהודיות מן המאה הב' לסה"נ , שכן רוב הכתובות אינן מתוארכות . מספר הכתובות מירושלים מהחורבן עד למרד בר כוכבא כה קטן הוא , עד שראוי להביא את כולן . ( א ) כתובת על עמוד שנתגלה בשימוש משני בחפירות מדרום להר הבית : ( איורים : ( 2-1 pr ( o ) pr ( aetore ) / leg ( ionis ) X Fr ( etensis ) [ Cae ] sar ( i ) Vesp ( asiani ) Aug ( usti ) [ f ( ilio )] L ... / [ legatus ] Aug ( usti ) Imp ( eratori ) Caesar ( i ) / Vespasian [ o ] / Aug ( usti ) imp ( eratori ) T ( ito ) אימפראטור על קיסר אספסיאנוס אוגוסטוס ואימפראטור טיטוס קיסר בנו של אספסיאנוס אוגוסטוס ידי ל-- ( מחיקה ) מושל ( pro praetore ) ומפקד הלגיון העשירי _'פך _^ נסיס . ' ראה : The Epigraphic Habit' , American Journalof Philology , 103 ( 1982 ) , pp . 203 R . MacMullen , . ff לדיון כללי על השימוש בכתובות לפירוש היסטורי ראה Sources for Ancient History : Studies in the F . Millar , 'Epigraphy ' , M . Crawford ( ed . ) , .- 80-136 , esp . pp . 92-97 Usesof HistoricalEvidence , Cambridge 1983 , pp . 5 ב' איזק , 'תרומה למקדש הורדוס בירושלים , ' ארץ ישראל , יח ( ספר אביגד , תשמ"ה , ( עמ' . 4-1 825 Jerusalem ' , / £ 7 , 24 ( 1974 ) , pp . 1 17-123 ;/! £ _, 1978 , M . Gichon & B . Isaac , 'A Flavian inscription from 6
|
|