הרחובות, הרחבות ושטחי הציבור

עמוד:145

כי החלק הדרומי מזרחי של העיר , ממערב לאיזור הלגיון העשירי , נותר בלתי מיושב עד ראשית התקופה הביזאנטית . לעומת זאת התגלה כי המשכו של הרחוב הראשי , מדרום להצטלבות עם רחוב דוד , באיזור הרובע היהודי , נבנה בתקופה הביזאנטית " . אבל , כאמור למעלה , מבלי לערער על תיארוכו של הרחוב שנחשף למאה הו' יש מקום לסברה כי בתוואי זה עבר בתקופה מוקדמת רחוב קדום יותר , הוא המשכו של רחוב הקארדו הרומי של איליה קפיטולינה . על פי הסברה המובאת כאן , רחוב זה , מן המאה הב' או הג' לסה"נ , הוסר ונסלל מחדש במפלס נמוך יותר בתקופה הביזאנטית . התיאור של פרוקופיוס על מפעל הבנייה העצום של כנסיית הניאה , מעיד על עבודות חציבה גדולות שנעשו בשטח , ויש להניח כי במסגרתן הונמך האיזור כולו במידה ניכרת , כדי לפנות מקום לסלילה מחדש של הרחוב על מנת שיגיע במפלס מתאים אל פתח הכנסייה . שרידים של מבנים מתקופת איליה קפיטולינה נמצאו בסביבות הר ציון מדרום מערב ובאיזור הר הבית ממזרח ומדרום מזרח ( ראה להלן , עמ' . ( 161- 159 ההנחה כאילו השטח המרכזי בדרום העיר , במקום שבו נבנו בימי הבית השני שכונות העיר המפוארות , נותר בשממונו עד התקופה הביזאנטית נראית בלתי סבירה . שער העיר במערב , כאמור , לא נחשף בחפירות וכמוהו טרם התגלה חלקו המערבי של רחוב הרוחב , הדקומאנוס . לעומת זאת נחשפו חלקים של ריצוף רחוב בתוואי שבו נהוג לשחזר את 84 אביגד , העיר העליונה , עמ' . 229-213 85 ראה לעיל , הערות . 49-48 איור . 19 ריצוף רחוב העמודים ( הקארדו המשני ) מחוץ לשער האשפות ( מעליו מגדל מימי הביניים והחומה התורכית ) M . Sen-Dov , AJR , p . 312

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר