|
|
עמוד:124
מקומו של מחנה הלגיון העשירי לאיתור מקומו , היקפו ואופי בנייתו של מחנה הצבא הרומי בירושלים נודעת חשיבות רבה ביותר , מאחר שהמחנה היה המבנה הגדול הראשון שקם על חורבותיה של העיר מימי הבית . כמעט כל החוקרים שותפים לדעה שהמחנה הוקם בפינה הצפונית מערבית של העיר העליונה , כלומר , באיזור מצודת ירושלים והרובע הארמני של היום , אך אין הסכמה באשר להיקפו , אופיו ומערך המבנים שלו ( איור " . ( 6 הידיעה הקדומה ביותר שיש לה חשיבות לענייננו הוא תיאור כיבושם ושימורם של מגדלי ירושלים וחלק מן החומה המערבית בידי טיטוס , שהפך איזור זה לבסיס הלגיון העשירי . תיאור זה מובא פעמיים בספרו של יוסף בן מתתיהו , מלחמת , ו 413 , וביתר הרחבה מלחמת , ז 5 , 2- 1 , המובא להלן הקיסר ציווה שהעיר כולה והמקדש יהרסו עד היסוד והשאיר רק את המגדלים הגבוהים מכולם , את פצאל והיפיקוס ומרים וחלק מן החומה אשר הקיפה את העיר מצד מערב ; את זו ( השאיר ) כדי שתהיה מחנה לחיל המצב הנשאר ... והקיסר החליט להשאיר שם למשמר את הלגיון העשירי וכמה פלוגות פרשים ועוד יחידות של רגלים ... התיאור קושר את חלק החומה הנותר עם מחנה הלגיון ואינו קובע כי המגדלים שימשו כחלק מן המחנה , אך הדברים מסתברים מן המערך הטופוגראפי . על מיקומו של מחנה הצבא בחלק זה של העיר , סמוך לשער יפו של זמננו , אפשר ללמוד גם מעדות עקיפה , המספרת על השער הקדום בחומת איליה שהיה ממוקם כאן , קרוב לוודאי על קו פרשת המים , מעט מזרחה מן השער התורכי " . בכרוניקון של אוסביוס לשנת 136 אנו מוצאים , בתרגומו של היירונימוס , את הידיעה הבאה : T אפשרות אחרת מעלה איזק , גבולות האימפריה , עמ' . 428-427 הוא טוען שאם נכונה דעת גבע ( להלן , הערה , ( 28 שעל פיה אין שרידים של ממש המעידים על מציאות מבני קבע וחומות של הלגיון בגבעה הדרומית מערבית , אפשר להציע מיקום אחר למחנה זה , אם בהר הבית או באיזור כלשהו בצפון העיר . לאחרונה העלה בר הצעה לזיהוי מחנה הצבא באיזור הרובע הנוצרי ( וראה להלן , עמ' . ( 130 בר , גבולה הדרומי של איליה . נראה לי כי שתי ההצעות אינן משכנעות , וראה הדיון להלן , הערות . 41 , 39 n מיקומו של שער יפו באתרו הנוכחי הינו פועל יוצא של עבודות העפר שנעשו בימי הביניים על מנת יסוד עיקרי בשיטת מחקר זו היא , כאמור , ההנחה שהעיר הביזאנטית , העיר הערבית ואף העיר התורכית לא העלימו לחלוטין את תוואי הבנייה הרומי של איליה קפיטולינה . מפת מידבא שימשה אסמכתא מוצקה לדעה זו , בשקפה שלב ביניים בין התקופה הרומית לבין התקופה התורכית . החפירות החדשות בחלקים שונים של ירושלים הראו כי אכן שומרים רחובות העיר החדשים על כיוונם הכללי של הרחובות הקדומים . סדר המוקדם והמאוחר בהתפתחות העיר מחייב את המתעניין בשלבי ההתפתחות האחרונים להעמיק את חקירתו עד לחקירת הטופוגראפית של חורבות העיר שמימי בית שני . הקמתו של מחנה הלגיון על גבי החורבות , דרך משל , הושפעה במידה רבה מן המצב הטופוגראפי של ירושלים לפני החורבן .
|
|