מבוא

עמוד:115

המקורות ההיסטוריים מעטים ביותר המקורות ההיסטוריים מתקופת איליה קפיטולינה — מן המאה הב' ועד המאה הד . ' המקור הראשון שיש בו עניין לחקירתנו קדום לתקופה זו ; זהו תיאורו של יוסף בן מתתיהו , מן המאה הא , ' כלומר , עוד מלפני הקמתה של איליה , על שימורם של המגדלים במערב העיר ועל הקצאתו של שטח סמוך לחומה המערבית כמקום מושבו של הלגיון העשירי בשנת 70 לסה"נ . המקור החשוב ביותר בן הזמן הוא תיאור קצר של מפעלי הקיסר הדריאנוס בירושלים , המשוקע בכרוניקה מאוחרת יחסית — ה'כרוניקון פסחאלה' — ( Chronkon Paschale ) שכתיבתה נשלמה בראשית המאה הד לסה"נ . אין להטיל ספק באותנטיות של תיאור זה ובשייכותו לימי איליה קפיטולינה , לפני עליית הנצרות בירושלים . אך יחד עם זאת ניכר בתיאור שהוא מדבר על ימי הדריאנוס בלשון עבר רחוק , ועל כן אין לשייכו לימי ראשית הקמתה של העיר במאה הב , ' אלא לתקופה מאוחרת יותר , אולי במאה הג' או אף ראשית המאה הד' לסה"נ . מידע מסוים על ירושלים י מלחמת , ו , ; 413 ז , 2 . 5 , 2-1 כרוניקון פסחאלה , עמ ' . 474 * ראה מפה מפורטת של איליה קפיטולינה ואתריה בסוף הכרך . מבוא חקר הטופוגראפיה והמבנה העירוני של ירושלים בתקופה הרומית , היא איליה קפיטולינה , מתבסס על שלושה מקורות מידע המשלימים זה את זה * . האחד הוא חקר המקורות הכתובים , חלקם מקורות בני הזמן , חלקם מקורות מאוחרים יותר , מן התקופה הביזאנטית , שבהם ידיעות על מצב העיר בתקופה הרומית . מקור שני הוא המחקר הארכיאולוגי , המבוסס על מימצאים של חקירות ארכיאולוגיות או על מימצאים שעלו באקראי . בין אלה נודעת חשיבות רבה לכתובות היווניות והלטיניות . מקור המידע השלישי הוא חקר מצבה הטופוגראפי של העיר היום , ובעיקר מצבה של העיר בטרם החלו עבודות הבנייה והפיתוח הגדולות בסוף המאה הי"ט . ערך רב נודע גם לחקירתן של מסורות מקומיות על תולדותיהם , ייעודם ושימושם של מבנים ושטחים בעיר , ואף לשמות מסורתיים של רחובות , מבנים ושכונות . לצד מקורות אלה יש מקום חשוב למחקר משווה בתחום העיור . לימוד הטופוגראפיה והמבנה העירוני של ירושלים יוצא נשכר מן ההשוואה לערים אחרות בנות הזמן , בעיקר בארץ ובסביבתה , בתחומי הפרובינקיות של פלסטינה , ערביה וסוריה . פרק חמישי הטיפוגראפיה והארכיאולוגיה של איליה לזפיטולינה יורם צפריר

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר