|
|
עמוד:70
הכל ... הגם שרבים כונו בשם יעקב , היה הוא קדוש מבטן . לא שתה יין ושיכר , לא אכל בשר ותער לא עלה על ראשו , לא סך עצמו בשמן ונמנע מללכת אל המרחצאות . לו לבדו הותרה הכניסה אל הקודש rot _Syia ) , ( שכן עטה בגדי פשתן ולא צמר . הוא נהג להיכנס לבדו אל הקודש ( במסורת שאצל אפיפאניוס נאמר במפורש ו ליעקב לבדו הותר להיכנס פעם בשנה לקודש הקודשים " . ( ונמצא שם כשהוא שוחה על ברכיו ומבקש מחילה בעד בני עמו , עד כדי כך שברכיו התקשו כברכי הגמל ... מכוח צדקתו הרבה כונה צדיק ו'מגןץ ... ( _afiXiaq ) [? כמאמר הנביאים . כמה מבין שבע הכיתות בקרב העם ... ביקשו לברר אצלו 'מה הכוונה במונח "השער" של ישו ( על פי יוחנן י ט ) ' ? והוא השיב שהוא המושיע . בשל כך היו מהם שהאמינו בישו כמושיע .... ומפני שרבים , גם מקרב המנהיגים , האמינו , היתה בקרב היהודים מהומה והסופרים והפרושים טענו כי נוצרה סכנה שכל העם ינהה אחר ישו . לפיכך התכנסו ופנו אל יעקב : 'מבקשים אנו ממך לרסן את העם , שכן הם נוהים אחר ישו . אנו מבקשים ממך לשכנע את אלה הבאים ביום הפסח , שכן כולם נשמעים אליך ... כך העמידו הסופרים והפרושים הנזכרים את יעקב על גב חומת הר הבית וקראו לעברו : 'הוי הצדיק אשר כולנו חייבים להישמע לו ... אמור לנו מהו השער של ישו ' ? ויען אליהם בקול גדול : 'מדוע זה תשאלוני בעניין בן האדם ? הלא הוא יושב בשמים לימין הגבורה והוא עתיד לבוא על ענני השמים . ' הגסיפוס ממשיך לספר כי לאחר שנוכחו הפרושים והסופרים במה שאירע ובהמון הצועק 'הושענא בן דוד , ' קראו : ' הוי הוי אפילו הצדיק טעה' והם מילאו אחר דברי הנביא ישעיהו . 'הבה נסלק = ) נשמיד ) את הצדיק כי אין לנו תועלת בו , אך פרי מעלליהם יאכלו' ( על פי תרגום השבעים לישעיהו ג י 39 . ( ועלו והשליכו את שנחשב ראוי לה כאפוסטולים גופם . דברים ברוח זו שכתב קלמנס מאלכסנדריה בחיבורו _ה'שרטוטים' הובאו אצל אוסביוס 3 , 1 , 11 , he , ( עמ ' : ( 104 'לאחר עליית המושיע לשמים לא נאבקו פטרוס , יעקב ( בר זבדי ) ויוחנן לשם הכבוד , שכן הכבוד הוענק להם כבר בידי המושיע , אלא בחרו ביעקב הצדיק ככישוף ירושלים . ' מסורת וו יותר ממרמזת לקיומה של מעין הנהגה קולקטיבית ( לפחות בכוח ) בהנהגת הכנסייה הירושלמית , שמתוכה נבחר יעקב ( והשווה לדברי אוסביוס בכרוניקון שלו , עמ' . ( 175 ברם , דברי היירונימוס על הגסיפוס שונים לכאורה בתכלית ומבשרים על שלבים ( כרונולוגיים (! בהנהגה הירושלמית : 'יעקב אחי האדון הנהיג את כנסיית ירושלים לאחר האפוסטולים' ( על האנשים המפורסמים , . ([ PL , 23 , col . 609 ] 2 נמצא כי הן הגסיפוס והן קלמנס אמנם הדגישו את מעמדו האפוסטולי של יעקב , אלא שמסורותיהם נחלקו בשאלה , אם אכן נבחר ככישוף בידי ישו עצמו ( כפי שעולה מדברי הגסיפוס , ( או שמא אכן היה ראוי למעמד זה , אלא שבפועל נבחר בידי פטרוס ויוחנן ( כדעת קלמנס וכרמוז על ידי היירונימוס . ( דומה כי את חיבורו 'קום' כתב קלמנס בעת ששהה בירושלים כימי נרקיסוס , ונראה ששימש צינור להפצת המסורות המקומיות על כנסיית ירושלים . 37 המונחים אצל אוסביוס מעורפלים לעומת הקביעה החד משמעית אצל אפיפאניוס , פנאריון , 5 , 13 _, lxxvui ( עמ ' . ( 464 38 זו פרפראזה של דברי הבשורה ( מתי כו סד : ( 'אמר ישוע : אני הוא ואתם תראו את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא על { mi ) ענני השמים ; ' לעומת זאת , במארקוס יד סב נאמר : 'ובא עם (\ xixa ) ענני השמים . ' על התואר הבעייתי 'מגן' ראה להלן , הערה 47 והטקסט שם . 3 » פסוק זה ואותה קריאה מופיעים גם בתיאור המרטיריון של יעקב בחיבור הגנוסטי האפוקליפסה השנייה של יעקב , ראה הערה , 12 לעיל . ככלל ישנה הקבלה ניכרת בין התיאור אצל הגסיפוס והמסורות באפוקליפסה וו וקרוב להניח ששני החיבורים נסמכו על מקור משותף ,
|
|