|
|
עמוד:55
לירושלים , ואף על רציפות עבודת האלהים שבתוכה , גם לאחר חורבן בית המקדש . יתירה מכך , יש גם הרואים בדבריו הנודעים של רבן יוחנן בן זכאי לרבי יהושע בעקבות החורבן — 'יש לנו כפרה אחת שהיא כמותה , ואיזה ? זה גמילות חסדים , שנאמר "כי חסד חפצתי ולא זבח '' ( הושע ו זך ( אבות דרבי נתן , נו"א , פ"ד [ עמ' — [ 21 ניסיון להוציא מתפיסת תלמידו , הרואה בקדושת ירושלים הנצחית טעם גם להמשך עבודת הקרבנות . כך או כך , מסתבר שגם תנאים וגם אמוראים המשיכו לחלוק על שלבי הקדשתה של ירושלים : חלקם סבורים ש'קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא' ( ומעשיו של עזרא בראשית ימי הבית השני 'זכר בעלמא הוא , (' ואחרים סבורים 'קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבוא , ועזרא קדושי קדיש' ( ועזרא — לקדש הקדיש " . ( שאלות הקשורות לקדושת העיר יכלו לעלות כל אימת שנשתנו ממדיה של ירושלים , ועל כן קבעה ההלכה תנאים מיוחדים שרק באמצעותם ניתן היה להוסיף שטחים לעיר או לתחומי המקדש : אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ובנביא ובאורים וכתומים ובסנהדרין שלשבעים ואחד ובשתי תודות 62 ובשיר . ובית דין מהלכין ושתי תודות אחריהם , וכל ישראל אחריהם ... וכל שלא נעשה בכל אלו , הנכנס לשם — אין חיבין עליה ( שבועות ב ב . ( ואכן , מסורת בשם אבא שאול מספרת כי בימי הבית השני הוסיפו על שטח העיר , אף ללא מלך וללא אורים ותומים . אף אין זה מן הנמנע שכמה מהלכות ירושלים ששרדו בדברי חז"ל , כמו הקביעה 60 ראה : אורבך , חז"ל , עמ' . 600-599 61 בבלי , שבועות טז ע"א 1 בבלי , מגילה י ע"א ; בבלי , זבחים קז ע"כ ; רבים ממפרשי התלמוד הבחינו בין הנטייה לראות בקדושת ירושלים תופעה נצחית לבין קדושת ארץ ישראל , שלפחות לגבי כמה מצוות התלויות בארץ נראה שבטלה ואינה מחייבת מן התורה ( ראה , למשל : תוספות שבועות שם , ד"ה דכולי עלמא . ( ידועים כהקשר זה דברי הרמב"ם , הלכות בית הבחירה ו טז : 'ולמה אני אומר במקדש _וירושלם קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא , ובקדושת שאר ארץ ישראל לענין שביעית ומעשרות וכיוצא בהן לא קדשה לעתיד לבוא ? לפי שקדושת המקדש וירושלם מפני השכינה ושכינה אינה בטלה ... אבל חיוב הארץ בשביעית ובמעשרות אינו אלא מפני שהוא כבוש רבים וכיון שנלקחה הארץ מידיהם בטל הכיבוש . ' ואמנם במידה רבה ינקה ירושלים את קדושתה בעיני חז"ל לא מן המעמד הפוליטי שלה , אלא מבית המקדש שבקרבה , על כל המשתמע מכך ; התרחבות תחום המקדש וזיהויו עם העיר ירושלים כולה הוא יסוד חשוב במשנת חכמים , וראה : ספראי , העליה לרגל , עמ' 151 ואילך . מושג ' עיר המקדש' זכה , כמובן , להארה מחודשת עם גילוי כתבי קומראן , ובעיקר 'מגילת המקדש , ' אלא שכל דיון בספרות וו והשוואתה למשנת חכמים יחייב חריגה משמעותית מתחום דיוננו המיוחד . לסקירה עדכנית ותמציתית על ירושלים בכתבי הכת ראה לאחרונה : pp . 385-394 DeadSea Scrolls , Philadelphia & Jerusalem 1994 , L . H . Schiffman , Reclaiming the כלומר , חלות של קרבן תודה ; ראה : נחמיה יב לא : ' ואעמידה שתי תודת גדולת ותהלכת לימין מעל לחומה . ' ניכר שתיאור חנוכת החומות בספר נחמיה ( יב כז ואילך ) שימש תקדים עיקרי לדברי חז"ל , ראה : בבלי , שבועות טו ע"א-ב . ראה תוספתא , סנהדרין ג ד ; ירושלמי שם א , יט ע"ב ; בבלי , שבועות טז ע"א ; לעניין כולו ראה : ביאלובלוצקי _, ירושלים בהלכה , עמ ' , 35-32 וכן הספרות שהביא ח' אלבק , ששה סדרי משנה , סדר נזיקין , ירושלים ותל אכיב תשי"ט ( השלמות למסכת שבועות , ( עמ' ; 469 על המסורת של אבא שאול ראה גם ספראי , העליה לרגל , עמ' . 154-153
|
|