מעמדה המשפטי־ההלכתי של ירושלים

עמוד:50

מעמדה המשפטי ההלכתי של ירושלים שני גורמים קבעו את ייחודה של ירושלים מבחינה משפטית ודתית : א . מעמדה המשפטי בתור נכס לאומי . ב . קדושתה של העיר . ירושלים כרכוש האומה כבר בספרות התנאים ניתן להבחין בתפיסה מיוחדת שפיתחו החכמים לגבי ירושלים , בכך שראו אותה כרכוש האומה וכנכס שלא נתחלק לשבט מסוים מבין השבטים . מעמד זה של העיר נותן את אותותיו ברשימה ארוכה של הלכות שבהן מצטיינת ירושלים לעומת כל שאר ערי ישראל . במשנה ( סוטה ט ב ) אנו מוצאים כי 'אין ירושלים מביאה עגלה ערופה , ' והתלמוד ( בבלי , סוטה מה ע"ב ) מסביר כי הדבר נובע מלשון הפסוק הרלוונטי ו 'כי ימצא חלל באדמה אשר ה' אלהיך נתן לך לרשתה' ( דברים כא א , ( והרי מכל אדמות ארץ ישראל דווקא ירושלים לא ניתנה לירושה , שכן ' ירושלים לא נתחלקה לשבטים . ' רעיון זה , שירושלים לא נמסרה לבעלות פרטית , שימש הצדקה להפקעת העיר ממערכת שלמה של הלכות : בכולן הבינו החכמים שהדבר תלוי בהיות העיר הנידונה בבעלות מסוימת . וכך , למשל , מוציאה התוספתא את ירושלים מכלל דיני 'בן סורר ומורה . ' על בן זה נאמר במקרא ( דברים כא יט ) כי הוריו תופסים אותו ומוציאים אותו 'אל זקני עירו ואל שער מקומו , ' והברייתא לומדת מכאן : 'פרט לירושלים ( לידוע ) 48 שהוא של ישראל' ( תוספתא , נגעים ו ב . ( ההלכה התנאית הפקיעה את ירושלים גם ממכלול הדינים הנוגעים ל'עיר הנידחת , ' היינו , עיר שתושביה מתחייבים בעונש מוות על שהודחו לעבודה זרה , ואילו העיר עצמה , על כל רכושה , נשרפת ואינה נבנית עוד ( דברים יג יג-יט . ( מכיוון שהמקור המקראי בנידון פותח במלים 1 'כי תשמע באחת עריך אשר ה' אלהיך נתן לך לשבת שם לאמר" ( דברים יג יג , ( בא המדרש ומדייק : 'לשבת שם — פרט לירושלם שלא נתנה לבית דירה' ( ספרי דברים צב [ מהדורת פינקלשטיין , עמ ' . ([ 154 נימוק זה אמנם יושם כאן לגבי מצווה שספק אם אי פעם נתקיימה בפועל ( ראה תוספתא , סנהדרין יד א , ( אך משמעותו חרגה בהרבה מהתחום הצר והמוגדר ונתפסה כרלוונטית גם לגבי מצוות כמו העלייה לרגל , שנהגו תדיר ונגעו למאות אלפי אנשים . שהרי אם ירושלים לא ניתנה לבית דירה , מובנת גם ההלכה הבאה : ' בנוסח שבספר 'כפתור ופרח' חסרה המלה 'לידוע , ' ואילו בדפוס של התוספתא חסרה 'לירושלמי ; מכאן הסיק ליברמן שהצורה 'לידוע' איננה , כנראה , אלא שיבוש מהמלה 'לירוש" = ) לירושלם ;( ראה : ש' ליברמן , תוספת ראשונים , ג , ירושלים תרצ"ט , עמ' . 190 ' השווה נ אבות דרבי נתן , נו"א , לה ( מהדורת שכטר , עמ' , ( 104 המסביר שדין סורר ומורה אינו נוהג בירושלים ' , שנאמר ... אל בני עירו ואל שער מקומו ... אין זה עירו ואין זה מקומו . ' בדברי רבי יוחנן נימה _אנטי אפוקליפטית . ואף על פי שלא ביטל את רעיון העיר השמימית הרוחנית , שיעבד מציאות זו לנעשה עלי אדמות .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר