|
|
עמוד:42
דווקא את הסממנים של חברה יהודית שחכמי המשנה והתלמוד ביקשו לטפח בימיהם , כלומר במציאות שלאחר החורבן , ובראש ובראשונה תוך שימת הדגש על לימוד תורה אוניברסאלי בכל הרמות , ובקרב כל שכבות הציבור " , משום כך חז"ל גם לא טיפחו נוסטלגיה אל מעמד הכהונה ששימש בירושלים ובמ קדש , אלא העדיפו להיזכר ב'חכמה' המופלגת ששרתה בעיר בימי גדולתה : ' רבתי בגוים' ( איכה א א ) — והלא כבר נאמר 'רבתי עם' ( שם , ( ומה ת"ל = ) תלמוד לומר ) רבתי בגוים ? אלא רבתי בדעות : ר' הונא בשם ר' יוסי : בכל מקום שהיה אחד מבני ירושלם הולך למדינה , היו מציעין לו קתדרא לישב עליה בשביל לשמוע חכמתו ( איכה רבה א ד . ( ברוח זו סיפרו חכמים על מפגשים בין בני ירושלים ובני אתונה ; הצד השווה לכל הסיפורים הוא התפעלותם של בני הפוליס היוונית המהוללת מחכמתם של אנשי ירושלים , ואפילו מתושביה הצעירים ביותר ( שם , שם . ( התיאור האידילי של ירושלים בידי החכמים כלל גם את זריזותם של בני העיר לקיים מצוות ולהיטיב עם זולתם : אמר ר' אלעזר בי ר' צדוק \ כך היו חבורות שבירושלם נוהגץ . אילו לבית המשתה , ואילו לבית האבל , אילו לסעודת אירוסין , ואילו לסעודת נשואין , אילו לשבוע הבן ואילו לליקוט עצמות ( תוספתא מגילה ג ( ד ) טו [ מהדורת ליברמן , עמ' ;[ 357 השווה מסכת שמחות , יב ה [ מהדורת זלוטניק , עמ' , 35 והערות שם , עמ' . ([ 160-159 במקרה זה אף ייתכן שלפנינו תיאור אותנטי של חיי החברה בקרב קבוצות מסוימות בירושלים , כנראה הקרובות אל חוגי הפרושים . בעל המסורת חי בשלהי ימי הבית השני ובתקופת יבנה , ובפיו תיאורים חיים נוספים של מנהגי ירושלים -.כך היו אנשי ירושלם נוהגין : נכנס לבית הכנסת — לולבו בידו , עמד לתרגם ולעבור לפני התיבה — לולבו בידו , עמד לקרות בתורה ולישא את כפיו — מניחו בארץ , יצא מבית הכנסת — לולבו בידו , נכנס לבקר את החולים ולנחם אבלים — לולבו בידו , נכנס לבית המדרש — נותנו לבנו או לשלוחו ומחזירו לתוך ביתו ( תוספתא , סוכה ב י [ מהדורת ליברמן , עמ' , 265 ומקבילות . ([ המשותף לשני התיאורים הללו של אנשי ירושלים הוא שהם מציגים קבוצות שפעלו מעבר לדרישות ההלכה , כדי לסייע לרבים בעתות של אבל או שמחה . התנהגות מעין זו , בין שנהגה תדיר בירושלים ובין שנראתה רק לעתים רחוקות , משקפת , על כל פנים , מציאות אידילית כפי שנצטיירה בעיני חז"ל , 27 על מקום החינוך העממי האוניברסאלי במחשבת חז"ל , ועל שאלת ראשיתם של בתי ספר המיועדים לכלל הציבור היהודי , ראה : ש' ספראי ' , החינוך העממי ומשמעותו הדתית והחברתית בתקופת התלמוד , ' הנ"ל , בימי הבית ובימי המשנה , ב , ירושלים תשנ"ד , עמ' ; 500-479 ד' גודבלאט ' , המקורות על ראשיתו של החינוך היהודי המאורגן בארץ ישראל _, ' ב' עודד ( עורך , ( מחקרים בתולדות _עם ישראל וארץ ישראל , ה ( תש"ם , ( עמ ' . 103-83
|
|