|
|
עמוד:37
מסורות חז"ל על תולדות העיר ירושלים תולדות העיר ירושלים מתחלקות בספרות חז"ל לשלושה פרקי זמן , במובן הרחב ביותר : א . ירושלים ה'קדם היסטורית _, ' היינו , מעשים שנקשרו עם העיר על ידי חכמים עוד בטרם היו בידיהם ידיעות היסטוריות מתועדות על ירושלים החל כימי כיבושה בידי דוד . ב . ירושלים 'ההיסטורית , ' כלומר תולדות העיר מימי כיבושה בידי דוד והפיכתה לבירת ממלכת ישראל , ועד לחורבן הבית השני , וכן אירועי העיר מלאחר החורבן ועד לימי החכמים עצמם . ג . ירושלים 'לעתיד לבוא , ' כלומר , מה שביקשו חכמים לתאר כעתידה של ירושלים , בזיקה לשאר המעשים שנכונו לעם ישראל ולארץ ישראל בעידן הרסטוראטיבי העתידי של ירושלים , מחד גיסא , ובהקשר עם העתיד האוטופי שהועידו לאנושות כולה באחרית הימים , מאידך גיסא . ירושלים ה'קדם היסטורית' חז"ל ייחסו מקום מכריע לירושלים עוד בזיקה למעשי בריאת העולם , ובכך העניקו לעיר 'היסטוריה' שקדמה בהרבה למה שניתן היה לדעת רק על פי הנגלה שבמקרא ' . היסטוריה' זו באה לידי ביטוי גם במאמרים כלליים המקשרים בין מעשה הבריאה לעיר , וגם לאור נטייתם של חז"ל ליצור קשר בין אישים ומאורעות מקראיים קדומים , הנזכרים בעיקר בספר בראשית , לבין העיר ירושלים והר הבית שבתוכה . דומה שמרכזיותה של ירושלים בתפיסת עולמם של חז"ל נסמכת על רעיונות קוסמולוגיים המוכרים היטב בחקר מדע הדתות , ומרכזיות זו היא שיצרה גם את המימד הקדם היסטורי של תפיסת חז"ל לגבי העיר . מכיוון שמקום המקדש מהווה ציר מרכזי במגע שבין בני האדם לבין האל , הרי שהאתר נתפס כנקודת המוקד בכל שלבי וסוגי פעולת הגומלין שבין הרוח והחומר , ואם נרצה — בין הקודש לחולין . ומכיוון שמגע ראשון מסוג זה התרחש בשעת היצירה , הרי שלאתר יוחס גם תפקיד מכריע בבריאת העולם ובבריאת האדם הראשון ; אל התרחשויות אלה נמשכו גם אירועים היסטוריים אחרים בעלי משמעות מכרעת במפגש המתמשך שבין הבורא , עולמו וברואיו . על כן , לא היה זה רחוק גם עבור חז"ל לזהות בירושלים את נקודת ההתחלה של תהליך הבריאה : כשברא הקדוש ברוך הוא את עולמו כילוד אשה בראו , מה ילוד אשה מתחיל מטבורו ומותח לכאן ולכאן לארבעה צדדין , כך התחיל הקב"ה לבראות את עולמו מאבן שתיה תחלה וממנה הושתת העולם ( תנחומא פקודי ג . ( 7 השווה , בין השאר : בבלי , יומא נד ע"ב : 'מציון נברא העולם , ' וכן בתנחומא , קדושים י ( מהדורת בובר , עמ' : ( 78 'מציון נשתכלל כל העולם כולו . ' ולמקבילות נוספות ראה : שפרבר , מדרש ירושלם , עמ' . 63 ללשון 'הושתת' ראה להלן , הערה . 12 ירושלים בוויכוח היהודי הנוצרי , ואשר חייב תשובה או התייחסות כלשהי לעמדות כלפי עיר הקודש שהושמעו על ידי מי שראו את עצמם כישראל החדשה . הדינאמיות שבהתפתחות האגדה בתקופת המשנה והתלמוד לא פסחה על ירושלים , ועל כן יש לשאול לא רק מה אמרו חכמים על העיר , אלא מתי נאמרו הדברים , על ידי מי נאמרו , ולעתים גם לאיזה צורך נאמרו .
|
|