|
|
עמוד:31
במקום 'פלטנוס , ' המצויה בכל הנוסחאות שבמדרש " " , נאמר בירושלמי 'ניפוליס , ' היא שכם . בתלמוד הבבלי , ברכות ס ע"א מצויה מסורת נוספת על ביקור של רבי ישמעאל ברבי יוסי בירושלים r . _jjd תלמיד דהוה אזיל בתריה דרבי ישמעאל ברבי יוסי בשוקא דציון חזייה דקא מפחיד . אמר ליה : חטאה את , דכתיב פחדו בציון חטאים ( ישעיה לג יד . ( ברם , המלים 'בשוקא דציון' חסרות כמעט בכל הנוסחאות המדויקות , ונראה שנוספו על פי הפסוק שהובא לאחר מכן ' , פחדו בציון חטאים ; ' אף על פי כן אין זה מן הנמנע שהבאת הפסוק מלמדת כי מקום המעשה היה בירושלים . המסורת האחרונה לימיהם של תנאים מחזירה אותנו לדור אושא ומעידה על תנועה רבה של עלייה לרגל . וכך אנו קוראים בקהלת רבא יא אי . רבי אליעזר בן שמוע היה מטייל על כיף ימא רבה . חמא אילפא דמטרפא בימא , כהריפת עין טבעת וטבע כל מאן דהוה בה . חמא חד גבר דיתיב על קירשא דספינה , מגלא לגלא , סלק ליבשתא כד הוה ערטילאי והוה מיטמר בכיף ימא . ארעת ענתה דישראל _סלקין לריגלא בירושלם , אמר להון . מבני עשו אחוכון אנא .... המשכו של הסיפור יש בו יסודות אגדיים , אולם לא מן הנמנע כי נשתמר בו גרעין היסטורי של זמן עלייה לרגל לירושלים בימיו של רבי אלעזר בן שמוע . לשון אחרת r ב'עונה שישראל עלו לרגל לירושלים' היו עולים רבים , אלא שלא נענו ולא עזרו לאותו הניצול , כפי שמסופר בהמשך . מן הדור הראשון של האמוראים הגיעו לידנו כמה עדויות המלמדות על המשמעות הרבה של העלייה לירושלים ועל היקפה . בירושלמי , מעשר שני ג ו , נד ע"ב שנינו : אמר רבי זעירא : רבי חנינא ור' יונתן ורבי יהושע בן לוי עלו לירושלם . נתמנו להן פירות וביקשו כך גם בקטע גניזה ( מ' סוקולוף , קטעי בראשית רבה מן הגניזה , ירושלים תשמ"ב , עמ' ( 173 ובמדרש הגדול לבראשית ( מהדורת מרגליות , ירושלים תש"ז , עמ' תקצו 102 . ( חילוף כזה מצוי גם בסיפור על רבי יונתן שיובא להלן . 103 תרגום : תלמיד אחד היה מהלך אחרי רבי ישמעאל ברבי יוסי בשוק של ציון , ראהו שהוא מפחד . אמר לו חוטא אתה , שנאמר ... 1114 תרגום : רבי אליעזר בן שמוע היה מטייל על חוף הים הגדול . ראה ספינה מיטרפת בים וכהרף עין טבעה וטבע כל מה שהיה בה . ראה אדם אחד שישב על דף הספינה , מגל לגל עלה ליבשה , כשהוא ערום ומטמין עצמו בחוף הים . אירעה העונה שישראל עלו לרגל לירושלים , אמר להם : מבני עשו אחיכם אני ... 105 לא הבאתי את המעשה בעלייתו של רבי מאיר לירושלים , המצוי בכמה מקורות ואפילו בנוסח ערבי . ראה : מדרש עשרת הדברות , דבור שביעי ( בית המדרש , חדר א , עמ' ;( 83-81 וראה גם : א"י ורטהימר , בתי מדרשות , א , ירושלים תשי"ב , עמ' . 186—177 בניגוד לרעת ורטהימר , נראה לי שאץ במדרש לשון חכמים והוא לא נכתב ברוח מדרשי חז"ל _, לא מימי התנאים ולא מימי האמוראים . כל הסיפור חסר כל יסוד ריאלי של המציאות בארץ ישראל בימי רבי מאיר .
|
|