|
|
עמוד:22
[ רבי יהודה ורבי נחמיה ] " r אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא r לשעבר הייתי עולה לפעמי רגלים בצלו של הקדוש ברוך הוא ועכשיו [ בצלן ] 8 נ של מלכיות . אספסיינוס שחיק עצמות הושיב משמרות להלמא מיום " שמונה עשר מיל , והיו שואלים לעולי רגלים ואומרים להם משל מי אתם ? והיו אומרים ו , _אספסייני _אדרייני שתייני . 'אלה אזכרה' — ר' ברכיה י 4 אומר . ? אמרה כנסת ישראל : לשעבר הייתי עולה לפעמי רגלים והאילנות מסובכים על ראשי , דכתיב : 'כי אעבר בסך' ( שם ) ועכשיו גלויה ומהלכת בחמה . 'אלה אזכרה' — אמרה כנסת ישראל : לשעבר הייתי עולה לפעמי רגלים ודרכים מסולקות לפני ועכשיו בסך המד"א : 'הנני סך את דרכך בסירים' ( הושע כ ב . ( 'אלה אזכרה' אמרה כנסת ישראל : לשעבר הייתי עולה לפעמי רגלים וסלי בכורים על ראשי . המשכימים היו אומרים . 'שמחתי באמרים לי בית ה' נלך' ( תהלים קכב א . ( בירושלים היו אומרים ' ! עמדות היו רגלינו בשעריך ירושלים' ( שם , פס' ב . ( בהר הבית היו אומרים י 'הללו אל בקדשו' ( שם , פס' ו . ( בעזרה היו אומרים : 'כל הנשמה תהלל יה' ( שם , קנ א . ( ועכשיו : 'אדדם עד בית אלהים' ( שם , מב ה ) — דממה סלקא ודמומה נחתא . 'אלה אזכרה' — אמרה כנסת ישראל : לשעבר הייתי עולה לפעמי רגלים ואומרת שירות וזמרים להקדוש ברוך הוא , שנאמר ' _, בקול רנה ותודה המון חוגג' ( תהלים מב ה ) — ר' לוי אמר כהדין אגונא " דמיא דלא פסיק לא ביממא ולא בלילא . וכדון חמשה סלקין , וחמשה נחתין . המקור השלישי הוא טקסט מן הגניזה " , המשקף כפי הנראה מסורת של דורות של עלייה לרגל לירושלים : אם תזכה ותעלה לירושלים כשתביט מן הצופים אם תהיה רכוב חמור תרד . ואם יהיה ברגלך מנעל חלוץ וקרע בגדיך ואמור : זה קדשך היה חרבה . . . כשתגיע למדינה הוסיף וקרע על המקדש ועל עם יי ועל בית ישראל והתפלל ואמור רוממו יי אל' והשת' להדום רגליו . . . מודים אנחנו לך אתה הוא יי אל' שהחייתנו וסייעתנו וזיכתנו לבוא לביתך . . . וחוזר וסובב כל השערים וכל הפינות סובו ציון והקיפוה ספרו מגדליה . ' במהדורות המודפסות חסרים שני השמות . הוספתי על פי כ"י פארמא 1400 וכן במהדורת באבער ( שם : יורן . ( אלה דברי זוג החכמים שחיו בדור אושא ונזכרים הרבה יחד באגדה . 38 כך הוסיף באבער במהדורתו וכך לערך בכ"י פארמא . 39 צ"ל : אמעוס . ראה : ש' קליין ' , למונח ההדרוגרפיה , ' לשוננו , ג ( תר"ץ-תרצ"א , ( עמ' . 47 לא הצלחתי לקרוא בכ"י פארמא . 40 כלומר : קוראים עצמם על שם המלכים הרומיים . הצורה טרגיינוס , טרוגיינום , רווחת במקורותינו ( ליד טרכינוס _, טרקווינוס , טרכיינוס , וטריינוס . ( צורה זו מצויה אף בפפירוס אחד : Wilcken ( Abhand . d . Preuss . Akad . d . Wiss . ) , Die Bremer Papyri , ed . U . ; Berlin 1936 , p . 154 , No . 19 ואף בסורית מצויה צורה זו . 41 מגדולי חכמי האגדה בדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל . משוקעים בדבריו יסודות מן המציאות של העלייה לרגל במחצית הראשונה של המאה הד 42 . ' כך אצל באכער . בנדפס ו געגע . בכ"י פארמא : אגוגה , ומעין זה גורס כעל הערוך : אגוגי ( ערוך השלם , א , עמ' . ( 21 פירש המוספי : כביונית צינור ואמת מים , & _-ycoy 6 Q ודורש חילופי ח' בא : ' חוגג 43 _Ayayoc , = באבער מתקן : רמשא , כלומר : הולכים בערב כדי שלא יראו , אולם _קדמונינו לא הילכו בלילות , והרי כבר אמור בדרשה שהם מהלכים גלויים בחמה . בנדפס : 'טמשא' ואף הוא קשה . 'חמשה' גם בכ"י פארמא , כלומר : לא כבימי הבית , זרם בלתי פוסק כאמת המים , אלא קבוצות קטנות של חמישה חמישה אנשים העולים ויורדים מירושלים . " קטע כ"י אדלר , , 2893 / 1 שפירסם מ' מרגליות ( מעזבונו , ( הלכות ארץ ישראל מן הגניזה , ירושלים תשל"ד , עמ' קלט-קמא .
|
|