פרק שני היהודים בירושלים בתקופה הרומית

עמוד:16

היישוב היהודי בירושלים מלאחר החורבן ועד ימי מרד בר כוכבא ערים רבות ברחבי ארץ ישראל נפגעו במהלך מלחמת החורבן הממושכת . נפגעו ונהרסו ערים גדולות וקטנות , מן הגולן והגליל ועד ארץ יהודה . מהן שנפגעו במידה מוגבלת , ומהן שנהרסו ונשרפו כמעט כליל . בשלב האחרון של המלחמה , בקיץ שנת 70 לסה"נ , הונחת כל כובדה של המלחמה על ירושלים . כיבוש ירושלים הבצורה היה לא רק שלב הסיום במלחמת הרומאים ביהודים , על כל השנאה והזעם ההרסניים שהיו כרוכים בה , אלא כעין שיא ומטרה מרכזית של המלחמה הממושכת . יוסף בן מתתיהו מרבה דברים ותיאורים על ההרס , השריפות והחרבת העיר עד היסוד במשך ימי המצור והמלחמה ולאחריהם . העיר נפגעה קשה : בתים ורחובות רבים נשרפו וחרבו ונשארו תלי חורבות . עם זאת , ירושלים לא חרבה לחלוטין . יוסף בן מתתיהו מספר כי טיטוס החריב את העיר עד אשר לא ניתן להאמין כי במקום הזה היתה עיר נושבת ; אך בה בשעה ציווה להשאיר את שלושת 6 יוסף בן מתתיהו , מלחמת , ו , ; 355-354 שם , ; 373-363 שם ; 409-403 , שם ; 434 , שם , ז , . 4-1 5 שיר השירים רבה א . ישראל ובניית המקדש והעיר , שבה העיר ותפסה לשעה קצרה בלבד את מקומה כמרכז ארצי . כך היה בימי מרד היהודים בימי טריאנוס , _ כך היה בימי מרד בר כוכבא ( אם אמנם היתה אז העיר בידי המורדים ;( וכך היה בימי יוליאנוס 'הכופר' ובמאמץ האחרון של היהודים להשיב לעצמם את ירושלים ואת המקדש בעזרת הכובשים הפרסיים שפלשו לאימפריה הרומית ולארץ ישראל בראשית המאה הד ( ראה להלן , עמ' . ( 259-239 אחד התחומים העיקריים שבהם הובלטו דמותם וייחודם של המקדש והעיר בימי בית שני היתה העלייה לרגל , שלוש פעמים בשנה , מן הארץ ומן התפוצות . גם משחרב הבית לא פסקה העלייה לרגל , וכך מעיד המדרש : ' הנך יפה עיניך יונים' ( שיר השירים ד א ) — מה יונה זו , אף על פי שאת נוטל גוזליה מתחתיה אין מנחת שובכה לעולם , כך ישראל , אף על פי שחרב בית המקדש לא בטלו שלש רגלים בשנה . עדויות רבות ממקורות יהודיים ולא יהודיים מאששים מדרש זה . העלייה לרגל לירושלים היתה תופעת קבע במהלך כל התקופה הרומית והביזאנטית . בוודאי , בשעה שהתקיים יישוב יהודי בירושלים היה קשר הדוק בין יישוב הקבע שבעיר לבין העולים לרגל , ועצם קיום היישוב עודד אל נבון את העלייה לרגל והקל עליה . אך העלייה לרגל לירושלים לא היתה קשורה בהכרח ביישוב זה . גם בשעה שנאסר על היהודים באיסור חמור להתגורר בירושלים , הם המשיכו לעלות אליה לרגל . מן המקורות הספרותיים השונים עולה הרושם כי העלייה לרגל לירושלים לא פסקה גם בימים קשים ובתקופות שנתאפיינו ברדיפות וגזירות קשות על היהודים ואורחות חייהם . דיוננו על היהודים בירושלים גם בתקופה הרומית וגם בתקופה הביזאנטית , ייסוב , אפוא , על שני נושאים : היישוב היהודי בעיר והעלייה לרגל .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר