|
|
עמוד:13
הדגשת התועלת החברתית היא מרכיב אסטרטגי חשוב באידיאולוגיה של העצמה , במיוחד כדי שאזרחים מבוססים יחושו נוח ולא יתנגדו לתהליך . חשוב להבהיר לכלל האזרחים עד כמה ההעצמה רלבנטית גם לחייהם , ובאותה עת לזכור כי תמיכה קבועה של המעמד הבינוני , חיונית להצלחתה של כל תוכנית חברתית . העצמה היא , אם כן , השקפת עולם פרגמטית , שמבקשת לשמש עיקרון מנחה למיגוון השקפות דמוקרטיות . העצמה היא גישה פוסט מודרנית . ככזאת , היא מודעת לעצמה ולשאיפותיה ואינה נרתעת מפירוק תפיסותיה וחשיפתן , הן כפעולה חינוכית כלפי גישות אחרות , והן לצורך ביקורת ובקרה עצמית . לפיה , אנחנו מעצבים את העולם על פי תפיסתנו : כפי שאתוס תחרותי יוצר סביבות תחרותיות , ותחזיות על מיתון יוצרות מיתון , כך גם לאמונה של אנשים בעצמם ובקהילתם - מי הם , מה הם רוצים לעשות , וכיצד הם רוצים לחיות - יש נטיה רבה יותר להתגשם מאשר מקובל לחשוב . העצמה שואפת לעמדה לגיטימית במרכז הקונצנזוס החברתי , משם ניתן להשפיע על אופי החברה , מדיניותה ויעדיה . זהו נסיון ליצור אתוס של העצמה . אתוס כזה חשוב וחיוני משום שהוא חסר כל כך במציאות החברתית שבה אנו חיים . החברה רוויה בכשל העצמה - באפליה , בדיעות קדומות , בהטלת סטיגמה , בהאשמת הקורבן . היא חדורה באידיאלים המבודדים את הפרט בד' אמותיו , ומעמתים אותו עם אחרים - הצלחת הפרט נבחנת ביכולת להתחרות בשוק של נכשלים , לנצח בקךב מפסידים . פרקטיקות חברתיות שמעודדות סולידריות , אינטגרציה חברתית , תמיכה בחלש , חסד ואמפתיה הן נדירות , והתוצאה היא חברה של בודדים בהמון . יצירת קהילה היא פתרון חברתי ואישי - משמעותה התמודדות קבוצתית עם בעיות שהפרט לבדו אינו יכול להן . אמנם אין ערובה כי המאמץ הקולקטיבי יצליח היכן שבודדים נכשלו , אבל עצם השותפות , המעורבות , המחויבות של אנשים להשיג מטרה משותפת , להשפיע על קבלת החלטות הנוגעות לחייהם , לשפר את איכות החיים בסביבתם , יוצרים תחושה חדשה ויכולות חדשות בקרב המשתתפים - וזוהי תוצאה חשובה בזכות עצמה . פירושה של פעילות מעצימה הוא יציאה מן הניכור שבשוליות ובחוסר הרלבנטיות שהם מנת חלקם של מי שאין להם השפעה על מה שמשפיע עליהם . הקהילה מספקת לחבריה צרכים חשובים , שאנשים החיים בלעדיהם ונעדרי תחושת קהילתיות אינם מודעים להם . הניכור עלול להפוך להוויה קיומית , אלא אם כן האדם חש השתייכות לגוף שיש בו אמון הדדי ומחויבות למטרות משותפות . בישראל , במשך שנים , היה מקובל להניח כי המדינה מספקת תחושת השתייכות לכלל תושביה - באמצעות מוסדות מרכזיים , בעיקר
|
|