|
|
עמוד:10
אנשי ציבור ידועים מארצות שונות . מטרת פעולתם היא עידוד עשייה להעמקת האחריות הקהילתית , לחיזוק דפוסים משפחתיים ופיתוח יחסים חברתיים כדי לצמצם את תהליכי הניכור והפיצול החברתי . לתנועה הקומוניטרית אין אוריינטציה פוליטית מוגדרת ומשתתפים בה הוגים ואנשי ציבור בעלי השקפות שמרניות ושמאליות . התפיסה הרעיונית המכונה "הדרך השלישית , " בה עוסק מאמרו של דני רוזוליו , מוגדרת הרבה יותר מבחינה רעיונית ופוליטית . חלק גדול מהמנהיגים הסוציאל דמוקרטים והסוציאליסטים באירופה מצדדים בתפיסה זו , אשר גובשה לראשונה כמפלגת הלייבור באנגליה " . הדרך השלישית" מסתייגת הן מהגישות הניאו ליברליות , המתנגדות להתערבות המדינה בפעולה של השוק והן מהגישות הסוציאל דמוקרטיות המסורתיות , אשר תמכו במעורבות עמוקה ואינטנסיבית של המדינה על ידי בעלות ציבורית על מגזרים כלכליים חשובים ועל ידי הקמת מנגנוני מדינת הרווחה . התומכים ב"דרך השלישית" רואים בה מענה לבעיות הנוצרות על ידי השינויים הטכנולוגיים המהפכניים ועל ידי תהליכי הגלובליזציה , המחלישים את יכולת הפעולה של המדינה הלאומית . הם מצדדים בביזור עוצמתה של המדינה והעברתה החלקית לידי הקהילות , הרשויות המקומיות וארגונים וולונטריים . לעומת הדגש שמדינת הרווחה שמה על גביית מסים , תשלומי העברה ומתן שירותים , מוצע לפתח יותר את יכולת התרומה של הנזקקים על ידי הקניית חינוך והכשרה מקצועית . הוגי הדרך השלישית , ובמיוחד אנתוני גידנס , מצביעים גם על הצורך והאפשרות לשיתוף פעולה בין מעמדי , נוכח הסיכונים החדשים - אקולוגיים ואחרים - המאיימים על כל חלקי החברה . במאמר מוצגת גם הביקורת המועלית מצדדים שונים כלפי תפיסות הדרך השלישית . לעומת הרעיונות שנסקרו לעיל , המציעים שינויים שאינם חורגים ממסגרת המשטר הקפיטליסטי , מוצגות בשני המאמרים של מנחם רוזנר שתי תפיסות סוציאליסטיות , המתיימרות להוות אלטרנטיבה למשטר זה . שתי התפיסות : סוציאליזם עם שוק וסוציאליזם פוסט תעשייתי , התפתחו על רקע התמוטטות המשטרים הקומוניסטיים ומשבר הסוציאל דמוקרטיה בשנות השמונים . ניתן להבחין בין שתי גרסאות של סוציאליזם עם שוק . הראשונה שמה את הדגש על החלפת הבעלות הפרטית על אמצעי הייצור והניהול ההירארכי , על ידי בעלות קואופרטיבית וניהול עצמי של העובדים . הגרסה השנייה פותחה בעיקר על ידי ג'ון רומר בארצות הברית . הוא מדבר על מעבר ממצב של ריכוז השליטה הכלכלית בידי ההון הגדול ונציגיו , למצב של פיזור זכויות הבעלות על הקורפורציות והמפעלים הגדולים בין כלל האזרחים .
|
|