|
|
עמוד:9
הקומונות למימוש צדק חברתי כללי . עצם קיומן מהווה , לדעת יעקב עובד , מקור של תקווה והשראה לרפורמטורים , המחפשים דרכים לחברה חדשה . נסיון ההגשמה של עקרונות הצדק החברתי בתנועה הקיבוצית בישראל , היה בכמה מובנים שונה מזה של תנועות קומונליות בארצות אחרות . גם הקיבוצים היוו תמיד קבוצת מיעוט בציבור היהודי , אך במשך תקופה ארוכה מילאו תפקידים מרכזיים בתהליך "בניין האומה" ובהתפתחות המדינה . המסה של רוזוליו ורוזנר מתמקדת בתמורות שחלו בהגשמת העקרונות השוויוניים בתקופות שונות של התפתחות הקיבוצים . העיקרון "מכל אחד לפי יכולתו , לכל אחד לפי צרכיו" שימש בסיס למבנה המוסדי של הקיבוץ ולזהותו הסוציולוגית . במסה נבחנת הגשמתו לגבי תחומים ותגמולים שונים , כגון חלוקת משאבים חומריים , הקצאת יוקרה והשפעה , השוויון בין המינים . בסיכום מצביעים המחברים על לקחים כלליים שניתן להסיק מנסיון הקיבוץ . א . הקשר ההדוק כין מילוי משימות בחברה הכללית והגשמת השוויון בקיבוץ . ב . הניסיון הקיבוצי מצביע על האפשרות שתגמולים לא חומריים , כמו אפשרויות למימוש עצמי , הערכה והשפעה יפעלו כגורמים להנעה למאמץ ולפעילות , בתנאים של שוויון ברמת החיים . כמו כן הוא מצביע על האפשרות לשינוי מבנה התפקידים מהירארכי לשוויוני וליישום עקרון החלוקה לפי צרכים . תופעות אלה , שמתקיימות כמעט תשעים שנה , עומדות בסתירה להנחות מרכזיות של תפיסות ההוגנות והפונקציונליזם . המאמר מצביע על הגורמים להחלשת השותפות ולסטיות מהשוויון , הקשורים בהשפעות ישירות ועקיפות של הסביבה . אך הוא מצביע גם על מגמות בעולם המערבי לפיתוח דפוסים הדומים באופן חלקי לאלה של הקיבוצים . חלק שלישי : תפיסות רעיוניות חדשות המאמרים הכלולים בחלק זה סוקרים ארבעה זרמים רעיוניים חדשים , שהתפתחו בשנות השמונים והתשעים של המאה העשרים . המכנה המשותף שלהם הוא השאיפה להכנסת שינויים במבנה החברתי והכלכלי הקיים , אולם הם נבדלים במידת הרדיקליות של השינויים המוצעים . את תחילתה של התנועה הקומוניטרית , סוקר במאמרו יעקב עובד , בשיח פילוסופים שנידון גם במאמר הראשון של קובץ זה . בשלב מאוחר יותר שימשו התפיסות הקומוניטריות , הדוגלות בחיזוק הקהילה ובבלימת התהליכים המביאים להתפוררותה , בסיס להקמת רשת בינלאומית בהשתתפות
|
|