|
|
עמוד:8
הזהות האינדיווידואלית והחברתית . במערכת מורכבת זאת נראית בעיית השוויון כבעיה מרכזית כבר עתה , וביתר שאת בעתיד , כאשר מדובר במשמעות מימושה של "חברה טובה . " רלוונטיות נסיון הקיבוץ ( בהגדרתו המשמעותית ) בולטת בעיון בדילמות המוסריות כשמציבים את ערך החירות מול ערך השוויון , את האגואיזם מול הסולידריות , את האינדיווידואליזם מול הקולקטיביזם המשימתי ואת האידיאליזם ובכללו "מה חייבים אנו איש לרעהו . " מאמרו של מנחם רוזנר בוחן שלוש גישות סוציולוגיות ופסיכולוגיות חברתיות בתחום הצדק החלוקתי לאור ההתפתחויות של העידן הפוסט תעשייתי . גישות ההוגנות , הפונקציונליזם והחלוקה המעמדית נבדלו זה מזה הן בהסבריהם לגבי קיומם של הפערים הכלכליים והחברתיים והן בדעותיהם לגבי האפשרות לצמצמם או לבטלם . במרכז המסה עומדת השאלה שעניינה השפעת המעבר לעידן הפוסט תעשייתי על התפתחות השוויון והפערים . ניתן להבחין בין שתי תפיסות מנוגדות : תפיסה אחת טוענת שהגיע הקץ למעמדות ורואה בכך סיכוי לצמצום הפערים , במקום חברה בעלת סגירות רבה , שמתקיים בה קיטוב בין מעמד שליט ומעמד מנוצל , מתהווה לדעת בעלי תפיסה זו , חברה פתוחה שטמונות בה אפשרויות רבות להתקדמות כלכלית וחברתית . התפיסה המנוגדת טוענת להחרפת הקיטוב , כשהסיבה המרכזית לכך היא האבטלה המבנית הנוצרת כתוצאה מהמהפכות הטכנולוגיות , והמביאה בעקבותיה חוסר ביטחון תעסוקתי . תהליכי הגלובליזציה אף הגבירו את כוחם של בעלי ההון הגדולים . השאלה הפתוחה היא , האם יהיה בכוחן של המגמות הפועלות לצמצום הפערים , לאזן את הכוחות הפועלים להרחבתם והעמקתם . חלק שני : נסיונרת הגשמה מרחיקי לכת המסה הראשונה של חלק זה דנה בנסיונות הגשמה של צדק חברתי בקומונות בעולם . יעקב עובד מנתח תחילה במפורט את תולדותיהן של הקומונות הסוציאליסטיות שהתקיימו במאה התשע עשרה בארצות הברית . הן נבדלו מהקומונות הדתיות בכך שמטרתן המרכזית היתה הגשמת הצדק החברתי . החלק השני של המסה מסכם את התפתחות הקומונות במאה העשרים , שהתפשטו על פני ארצות רבות , וחלקן הוקם על רקע של תנועות מהפכניות שפעלו ברוסיה ובספרד . במבט כולל בולט ההיקף המצומצם של הקומונות , אשר גם בתקופות השיא שלהן היו רק תאים מבודדים בתוך החברה הכללית . המחבר מתמודד עם השאלה , האם ניתן להצביע על תרומה משמעותית של
|
|