|
|
עמוד:13
ג כלי עזר מרכזי בעבודתו של כל פרשן וכל חוקר מקרא הם עדי הנוסח . כתבי היד העבריים של המקרא מימי הביניים משקפים ביסודם מסורת נוסח אחת , המכונה נוסח המסורה על שם מערך הערות המסורה המקיפות את הטקסט בכתבי היד האופייניים לה . נוסח זה הוא שהונצח בדפוסים עד ימינו . אבל החל מן המאה השש עשרה החלו לצוץ לאור המחקר כתבי יד שאינם שייכים למסורת הנוסח המוכרת , ובראשם הנוסח השומרוני . עדת השומרונים , שהתפלגה מן היהדות ככל הנראה במאה השנייה לפנה"ס , מקבלת את קדושתם של ספרי התורה בלבד . מסתבר כי עובדה זו מצביעה כי מקורם של כתבי היד השומרוניים בתקופה קדומה ביותר , שבה טרם הוכר המעמד הקנוני של ספרי הנביאים והכתובים . אולם כתבי היד השומרוניים המצויים בידינו הם כולם מימי הביניים , ומכל מקום יש להבחין בהם בין הבדלי גירסה של ממש לבין שינויים מגמתיים שנעשו מתוך האידיאולוגיה והתיאולוגיה המיוחדות לעדת השומרונים . הדוגמא המובהקת ביותר לשינוי מגמתי שכזה מצויה דווקא במסגרתם של עשרת הדיברות , שכן הנוסח השומרוני מאחד את הדיבר הראשון עם השני , ומוסיף דיבר עשירי חדש , הנשען ברובו על דברים כ"ז , 8-2 במטרה לבסס את קדושתו של הר גריזים - המרכז הרוחני של השומרונים עד עצם היום הזה : והיה כי יביאך ה' אלהיך אל ארץ הכנעני , אשר אתה בא שמה לרשתה , והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם כשיד , וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת . והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהר גריזים , ובנית שם מזבח לה' אלהיך , מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל , אבנים שלמות תבנה את מזבח ה' אלהיך , והעלית עליו עלות לה' אלהיך , וזבחת שלמים ואכלת שם , ושמחת לפני ה' אלהיך בהר ההוא , בעבר הירדן , אחרי דרך מבוא השמש pxj הכנעני היושב בערבה מול הגלגל אצל אלון מורה מול שכם . . 6 תדוום זה של ביקורת הנוסח הוא ענף מחקרי עשיר בזכות עצמו , ולא הרחבנו בעניינו כאן אלא משום שאופיו הטכני גרם לו שלא *" יהא מוכר דיו . ראו ע' טוב , ביקורת rrov המקרא : פרקי מבוא ( ספריית האנציקלופדיה המקראית , ד , ( ירושלים תש"ן .
|
|