|
|
עמוד:12
והעולם הרוחני - מאפיינים גם את רובד העריכה של הספרים ההיסטוריים הקדומים ( יהושע , שופטים , שמואל ומלכים ) ושל נבואות ירמיהו . לפיכך יש הצדקה להתייחס גם ל"ספרות משנה תורתית" ( לפי כינויו של ספר דברים במסורת היהודית " .- משנה תורה , ( " אשר ברובה - אך לא כולה - מצויה כיום בגוש של נביאים ראשונים , והיא משקפת את עולמם הרוחני של חכמי חצר המלוכה בתקופת הבית הראשון . גם מבלי להיכנס לפולמוס בדבר היחס הכרונולוגי בין מקורות התורה , ברור כי שני קורפוסים ספרותיים אלה , הספרות הכוהנית מכאן והספרות המשנה תורתית זה מכאן , מייצגים שני זרמים תיאולוגיים מובחנים ואף סותרים א ^ זה בעניינים רבים . הדיון בעשרת הדיברות ובקריאת שמע יספק לנו דוגמאות למכביר לניגודים אלה , בעיקר משום שעשרת הדיברות מצויים בתורה בשני נוסחים : בשמות כ' 17-2 ( להלן : נוסח שמות ) ובדברים ה' 21-6 ( להלן : נוסח דברים . ( ההבדלים בין שני נוסחים אלה משקפים , פעמים רבות , השקפות תיאולוגיות שונות . גישה נוספת , אשר פירותיה משתקפים בחיבור זה , מכונה "תורת הצורות ( הספרותיות , " ( והיא קשורה בעיקר בשמותיהם של החוקרים הרמן גונקל , גרהרד פון ראד וזיגמונד מובינקל . גישה זו קיבלה את תורת התעודות בניסוחה הוולהאוזני כהנחת יסוד , אולם ביקשה לחדור אל הרבדים הקדומים יותר ביחס לתעודות שמהן מורכבת התורה . גישה זו מתרכזת ביחידות ספרותיות מצומצמות בהיקפן , מגדירה את סוגן הספרותי מבחינה ז'אנרית , ושואפת לשחזר על פיו את השלבים הפרהיסטוריים של היצירה הספרותית . בעיקר היא שואפת לזהות את מה שהיא מכנה , Sitz im Leben דהיינו הסיטואציה הטיפוסית והחוזרת בחיים הציבוריים אשר עיצבה את הסוג הספרותי . כך למשל מניחה גישה זו כי הסוג הספרותי המכונה "חוק קזואיסטי , " המפשיט כלל משפטי מתוך סדרה של מקרים פרטיים , מהווה עדות לבית היוצר החברתי שלו - עולמם של דיינים ושל בתי הדין הפוסקים תקדימים וקובעים חוקים מתוך המציאות המשפטית שהם נחשפים אליה . . 3 לדיון מקיף ברקע התרבותי והסוציולוגי של הספרות המשנה תורתית ראו ויינפלד , ספר דברים . . 4 ראו מ' ויינפלד " , זרמים תיאולוגיים בספרות התורה , " בית מקרא , טז ( תשל"א , ( עמ' . 22-10 . 5 ראו למשל מבחר מכתביו של מייסד השיטה , שפורסמו לאחרונה בתרגום עברי : הרמן גונקל , אגדות כראשית : מבוא ל 0 פר בראשית 0 ; פרות המקרא ( תרגמו א' זרון , ר' פלד וד' עמארה ; ספריית האנציקלופדיה המקראית , טז , ( ירושלים תשנ"ח .
|
|