מבוא

עמוד:11

טיב קריאתי את המקור המיימוני אינו שונה בספר זה מגישתי בספריי הקודמים . התפישה המתודית שתוארה במבואות לספרים הללו עדיין מנחה אותי , ואין צורך איפוא לחזור עליה כאן . אולם עלי לומר כמה מילים על ההחלטה להגיש לקורא פירוש להלכות ממרים - פירוש , ולא דיון תימטי . כיון שספרי עוסק לא מעט בהיבטים עיוניים תימטיים של היצירה המיימונית , אין החלטה זו מובנת מאליה . מבחינת הסוציולוגיה של הדעת , הן היצירה האקדמית הן היצירה באגפים מסוימים של העולם התורני מעדיפות את הדיון התימטי , המאפשר עיסוק מרוכז בנושא זה או אחר , על פני כתיבה הנצמדת ומשתעבדת לטקסט . אין ספק כי הפירוש גורם לפיזור הדיון התימטי , ובמובן מסוים לטשטושו , להקהיית עוקצו . דווקא העקביות התימטית גורמת לכך שנקודות מסוימות מופיעות במספר רב יחסית של הלכות , מה שגורם לכותב הפירוש לחזור פעמים רבות על אותן נקודות ולעמוד שוב ושוב על המשותף להן . הפירוש הוא סוג אותנטי מאוד של השיח היהודי . לא כאן המקום לנמק קביעה זו ולדון במשמעויותיה ובהשלכותיה , אך אין זה מן הנמנע , ששיקול זה כשלעצמו השפיע בקביעת צורתו של הספר . מבחינת תולדות ספרי זה , כשהתחלתי לארגן את סדר הטיפול התימטי שחשבתי לאמץ , נוכחתי לדעת כי ראשי הפרקים שלי פחות או יותר עוקבים אחרי הסדר בו ניסח הרמב"ם את דבריו , וכבר בראשית הכתיבה נמשכתי ממילא אחרי פרטי הלכותיו . אין ספק כי גורם יסודי בהחלטה לכתוב פירוש היה הרצון לעמוד על היבטים מהיבטים שונים של הטקסט , שקשה לשלבם בדיון התימטי : נקודות לשוניות , ענייני מבנה , ואף שאלות הלכתיות שלא התקשרו בקלות למגמות התימטיות המרכזיות . גם הלכה בעלת מימד רעיוני חשוב עשויה לכלול פן כזה , שלא רציתי לעבור עליו בשתיקה . הקורא מקבל איפוא לידיו ספר המוקדש הן לנושאים המרכזיים בשאלת הסמכות והמרי , הן ל"הלכות ממרים" על היבטיהן השונים . חלוקת ההלכות בספר עוקבת אחרי דפוס הרמב"ם המסורתי , וזאת כדי להקל על המעיין והלומד , הגם שידוע לי שחלוקה זו אינה תמיד הברירה הטובה ביותר . במקום שהחלוקה להלכות משקפת פרשנות מסוימת , הנני מעיר על כך , במיוחד כשאותה פרשנות מטעה , לדעתי . נוסח הטקסט עצמו מתוקן על פי מהדורות פרנקל והרב קאפח . בסוף הספר ניתן הנוסח המלא של הלכות ממרים פרקים א-ד על פי מהדורת הרב יוסף קאפח , באישור "יד הגר"י קאפח , " זצ"ל , ואני מודה ל"יד" על רשות זו .

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר