|
|
עמוד:7
מבוא א מטרתו הראשונה של ספר משנה תורה היא , כלשון הרמב"ם " , שתהא תורה שבעל פה כולה סדורה בפי הכל ... עד שיהיו כל הדינין גלויין לקטן ולגדול . " כידוע , ב"כל הדינין" כלל הרמב"ם תחומים רבים ומגוונים - כל מה שנכלל במשנת רבי יהודה הנשיא וגם נושאים נוספים , דוגמת ידיעת המבנה של המציאות , מכאן , ותיאור חזון אחרית הימים מכאן - ללמדנו , כי גם נושאים שבאמונה או ב"מדע" נכנסו למשנה תורה ההלכתי . לא נתפלא איפוא אם הרמב"ם ראה צורך להתייחס גם לנושאי העל של התורה שבעל פה עצמה : מה היא תורה שבעל פה ? כיצד נוצרה ונמסרה , וכיצד היא משתנית ? ובכיוון שונה : מה טיב המחויבות שיהודי מחויב לה ? הצורך לעסוק בשאלות אלה נראה מובן , ואולי הכרחי ; ניתן לומר , אפילו , כי עיסוק זה יכול להוות תשתית עיונית לספר משנה תורה כולו . ואם כי ניתן לענות על שאלות אלה בכמה מישורים , התשובות שמספק הרמב"ם במשנה תורה הן תשובות נורמטיביות , תשובות המנוסחות בשפת החיוב והאיסור . הוא אינו עוסק בשאלות אלו ברמה העיונית , או אפילו ברמת הצורך להגדיר מה הן האמונות הנכונות או המחויבות לתורת ישראל , אלא ברמת הצורך לדעת כיצד להפעיל את המערכת ההלכתית . הרמב"ם מציג את מעמדה של תורה שבעל פה , ומתאר את התהליכים המביאים ליצירתה , ב"ספר שופטים" של משנה תורה . ספר זה עוסק במוסדות ובתהליכים סמכותיים : סנהדרין , תהליך השיפוט , ומלכות . הרמב"ם לא שילב את הדיון במעמדה של תורה שבעל פה בהלכות תלמוד תורה , ואף לא בפרק השלישי של הלכות תשובה , המוקדש לאמונות יסוד וכולל אמונות בנוגע למקורה של תורה שבעל פה . סיכומו של דבר , דיני תורה שבעל פה מצאו את מקומם במסכת הפוליטית . 1 מהלך כזה היה מחייב שילוב נושאים אחרים הנידונים במסגרת הלכות ממרים - לדוגמה , הלכות כיבוד אב ואם ודיני בן סורר ומורה - במסגרות אחרות . שילוב כזה הוא בהחלט אפשרי , ורבינו אכן נקט אותו בארגון ספר המצוות . לעניין זה ראו v 7 G . Blidstein , "Maimonidean Structures of Institutional Authority , " ישראל r , ( תשנ"ג-תשנ"ד , ( עמ' , 126-103 מקום שאני עומד על הדומה והשונה בחיבוריו השונים של הרמב"ם בנוגע לעיצוב הספרותי של מוסדות השלטון ומאפייניהם .
|
|