ב.חומרת חילול השבת בפרהסיא

עמוד:12

גם הן , כגון : איסור שפיכות דמים , איסורי עריות , צום יום הכיפורים ועוד . יתר על כן , בניגוד לאיסור עבודה זרה , איסור חילול שבת אינו אחת משלוש המצוות שעליהן "ייהרג ואל יעבור . " מדוע , איפוא , מייחס התלמוד לשבת מעמד כה ייחודי , עד שמחללה נחשב כעובד עבודה זרה ? המעמד המיוחד של השבת אינו חידוש של התקופה התלמודית . כבר בספרות המקראית מיוחס לשבת מעמד מיוחד . סיפור הבריאה מובנה כך , שהוא מוביל לקראת יום השבת שאותו האל מברך ומקדש . מעמד השבת מעוגן בהתרחשויות קוסמיות אלוהיות : "ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות" ( בראשית ב , ג . ( השבת היא המועד היחיד המוזכר בעשרת הדברות , והיא מרכיב מרכזי במערכת היחסים שבין ישראל ואלוהיו : ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם . ביני ובין בני ישראל אות היא לעלם כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש ( שמות לא , טז-יז . ( מסתבר , שעל ידי שמירת השבת מתדמה אדם מישראל לבוראו . שמירת השבת היא גם אות לכך , שהאל מקדש את עם ישראל : "ואתה דבר אל בני ישראל לאמר : אך את שבתותי תשמורו , כי אות היא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני ה' מקדשכם" ( שם , שם , ו ידו רעיון זה חוזר בנבואת יחזקאל : "וגם את שבתותי נתתי להם , להיות לאות ביני וביניהם , לדעת כי אני ה' מקדשם" ( יחזקאל כ , יב . ( במקביל , שמירת השבת היא ביטוי להכרה באלוהותו של ה : ' "ואת שבתותי קדשו , והיו לאות ביני וביניכם , לדעת כי אני ה' אלהיכם" ( שם , שם , כ . ( השבת היא , איפוא , אות הן לקדושת עם ישראל והן לריבונותו של האל . הנביאים הצביעו על קשר סיבתי בין שמירת השבת לבין מצבו הקיומי של עם ישראל כולו . שמירת השבת תבטיח את קיומו של עם ישראל בארצו , וחילול השבת הוא סיבה מרכזית לחורבן הארץ ולגלות : והיה אם שמע תשמעון אלי נאם ה , ' לבלתי הביא משא בשערי העיר הזאת ביום השבת ולקדש את יום השבת לבלתי עשות בו כל מלאכה . ובאו בשערי העיר הזאת מלכים ושרים יושבים על כסא דוד , רוכבים ברכב ובסוסים , המה ושריהם , איש יהודה ויושבי ירושלים וישבה העיר הזאת לעולם ... ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת ולבלתי שאת משא ובא בשערי ירושלים ביום השבת , והצתי אש בשעריה ואכלה ארמונות ירושלם ולא תכבה ( ירמיה יז , כד-כז . (

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר