|
|
עמוד:4
ד"ר שבח אדן / זכות ומחויבות לחנך לערכים בחברה הישראלית קיימת הסכמה רחבה שעל בית הספר לא רק ללמד , אלא גם לחנך . והכוונה היא לחינוך המבוסס על ערכים . מה אופיו של חינוך זה ? מה מטרותיו ומה אפיונו ? המושג ערכים הוא עצמו מושג עמום , ואנשי הגות וחוקרים רואים בו דברים שונים . המצב נסתבך משום שמטבע לשוני זה נשחק תוך שימוש מרובה בדיונים בין מחנכים לבין עצמם ובמיוחד על במות ציבוריות ופוליטיות . מתוך ההגדרות הרבות בחרנו להשתמש בדיוננו בעיקר בשתיים - של אלברט ושל רוטנשטרייך : א"מ אלברט מגדירה ערכים כ"מערכת קריטריונים לפיה נשפטת התנהגות" . ( Albert , 1968 ) ני רוטגשטר"ך ( 1964 ) מגדיר ערכים : "אלה הם עקרונות הפעולה או נורמות ההתנהגות שלנו ... המביאים אותנו להעדפת מעשה אחד על פני מעשה אחר . " התשובה לשאלה אם קיימת זכות לחנך לערכים תלויה בהתייחסות הכוללת לתהליך החינוך . ישנן גישות שונות לכך . סקירה על הוויכוח בנושא זה עשויה לעזור לנו בברור העיוני של הבעיה שאנו עומדים בפניה . הוויכוח הוא חד בייחוד בין שתי גישות קיצוניות : . 1 הגישה המאמינה בערכים מוחלטים ובחובתו של המחנך לחנך ברוח ערכים אלו . . 2 הגישה הכופרת בזכות המחנך להטיל את ערכיו על חניכיו והמשאירה להם את הזכות המלאה להחליט על דרכם . . 3 בין שתי גישות קיצוניות אלו קיימות גישות נוספות , המחפשות את שביל הביניים , את הפשרה השונה ממקרה אחד למשנהו . . 1 הגישה המחייבת חינוך לערכים מוחלטים באה לידי ביטוי בתחומים שונים : בתחום החינוך הדתי , החינוך הלאומי והחינוך הסוציאלי . א . החתוך הדתי דוגל בערכים מוחלטים , ותפקידו הוא "להדריך את האדם מישראל במאבקו להשגת דעת ה / להכשירו ולעשותו ראוי לקליטת האמת הנצחית " ... על האדם לציית לחוק כדי לזכות בתורה : מן המעשה אל ההכרה , מן הנעשה אל הנשמע - זאת היא מהות היהדות " . ( יצחק ברראר , תשל '' ט . (
|
|