|
|
עמוד:506
סיכום סקרנו בפרק זה את מפותיה של ירושלים בתקופה שאורכה למעלה משלוש מאות שנה . ניסינו להראות בסקירה זו שמפות העיר בימי הביניים אינן מתכוונות לתעד מציאות גיאוגראפית אובייקטיבית מסוימת , כי אם להעביר למעיין בהן את השקפת עולמו ואת תפיסותיו ואמונותיו של המחבר י לפיכך , הן מהוות מקור היסטורי רב ערך להכרת תפיסתה של ירושלים בעיני מחברי המפות בכל תקופה ותקופה . בתחילה מוצפת אירופה במפות של ירושלים הצלבנית המנצחת,- בעקבות כיבושה של ירושלים על ידי האיובים באים אלם ושתיקה נבוכה ? ובמאה הי"ד נרקמות תוכניות לכיבושה מחדש . לבסוף , במאה הט"ו , חוזרת ירושלים במפותיה להיות עיר מוסלמית בעליל , שחשיבותה הבלעדית בעברה , באתריה ובמסורותיה . מפותיה של ירושלים משקפות גם את השינויים שחלו באותה תקופה בקרטוגראפיה באירופה . המפות העגולות שואבות את השראתן מצורת המיפוי המקובלת כיותר באירופה בימי הביניים , הלא היא מפת _ה ס ז ; מפתו של מרינו סנודו מבשרת את תחילת המיפוי הריאליסטי המדויק ; לעומתה מייצגת מפת כורכרד אותה אסכולה שתמשיך גם במאות הבאות לצייר את ירושלים על פי הדמיון , בהסתמך על הכתובים , ומכלי להתייחס למציאות . מפות מינכן ופטולומיאוס , לעומת זאת , מייצגות טיפוס חדש של מפות ערים , שנעשה מקובל מאוד באירופה באותה תקופה , והוא מציג את העיר לא ממעוף הציפור אלא כמראה או תצפית על העיר מכיוון מסוים ( במקרה של ירושלים — מכיוון הר הזיתים . ( אך ייחודן של מפות ירושלים טמון דווקא בכך שלמרות כל השינויים והתהפוכות , ירושלים המוצגת בהן היא בראש ובראשונה ירושלים של המסורות המקראיות והנוצריות , בימת ההתרחשות של האירועים החשובים ביותר במסורת הנוצרית . לעתים מזוהה זכריה עם זכריה בן ברכיה הנביא , ראה ; פליקס פאברי , עמ' \ _ppts , 8 . p . 517 ) 411-410 175 ראה ; ונסךאבל , ירושלים החדשה , עמ' . 850-845 ועל פיה מצא נזיר שהתבודד בקבר את שלדיהם של שלושת הקדושים . בעקבות גילוי זה בנה במקום פאולוס מאלותרופוליס קאפלה . 175 במפה זו מופיע המקום בשם 'יעקב הקדוש . ' ציונה של אמאוס . שם נתגלה ישו לפתע לאחר צליבתו ( לוקאס כד , ( 32-13 הוא יוצא דופן ומופיע כאן לראשונה .
|
|