|
|
עמוד:490
מפת ירושלים של וסקונטה היא הראשונה במפות המנסה לתת תמונה נאמנה ומציאותית של ירושלים ; ט' טובלר עמד לראשונה על הניסיון לדייק בציור קו החומה של העיר ולהציג את מערך הרחובות של ירושלים . הוא מציין במיוחד את המקום שבו מתחברת החומה להר הבית ואת הפינה _הצפונית מערבית , המצוירים בצורה מדויקת , ואת הרחובות שאפשר לזהותם גם כיום " . מפה זו , שלא כקודמתה , שומרת על קנה מידה מסוים ולראשונה מצוירים הר הזיתים , נחל קדרון והשילוח במרחק מציאותי מחומות העיר . גם הניסיון להציג במדויק את מערכת המים של ירושלים מורה על כך כי שוב אין המחבר מתרכז בציור אתריה ההיסטוריים של ירושלים בלבד , ללא התחשבות בצורתה ובבנייניה של העיר , אלא מנסה להציגה באופן מציאותי , על הפניות והזוויות שבחומות , פיתולי הרחובות ובריכות המים . כבר עמדנו לעיל , בדיוננו במפת בורכרד מהר ציון , על בעיית החומה בירושלים בתקופה זו . השוואה בין קו החומה במפתו של מרינו לבין קו החומה בימינו מגלה זהות כמעט מושלמת , להוציא את הר ציון , שאותו כולל מרינו סנודו בתוך החומות . ציור כה מדויק היה יכול להיווצר רק על פי העתקה מדויקת ומקצועית בשטח . הר ציון היה כלול בתחומי החומה שחשפו בליס ודיקי ( לעיל , הערה . ( 111 ייתכן אפוא כי זהו תווי החומה המופיעה אצל סנודו ובורכרד ( אם אמנם היא מאוחרת לזמנו של אלמעטם וראה לעיל מפת בורכרד ) ' אמנם , ייתכן שהחומה היתה פרוצה במקומות רבים , והצייר השלים את קו החומה "" . אך כנגד הטענה הזאת יש להזכיר כי בורכרד מהר ציון מציין בפירוש שהר ציון מוקף חומה ומיושב וכי העדויות המפורשות המדברות על כך שחומותיה של ירושלים פרוצות הן מסוף המאה הט"ו _' . י' לחומה ארבעה שערים , ששמותיהם אינם מצוינים . בצפון — השער המוכר לנו מן המפות הקודמות כ'שער סטפאן הקדוש , ' במערב — השער הקרוי 'שער דויד - / ובמזרח — 'שער עמק יהושפט . ' השער הרביעי מצוי בחומה הדרומית , אך נראה שמקומו השתנה . בעוד שבמאה הי"ב היה השער הדרומי בקירבת הר ציון וקרוי היה אכן 'שער הר ציון , ' הרי עתה מצוי השער בקירבת הפינה הדרומית מזרחית ופונה לכיוון השילוח ( ואמנם , בהעתק מפת סנודו שעשה פאולינו ונטו , בישוף פוטאולי , קרוי השער — porta font is siloe vei aquarum 'שער מעיין השילוח או שער המים' — וראה להלן . ( נראה כי זהו הפשפש ( posterna ) המופיע במפת קמבריי , ואילו אתרו של 'שער הר ציון' מצוי עתה בתוך החומות . 'שער הזהב' מיוצג במרומז על ידי שתי קשתות קטנות מפנים לחומה . גם מערך הרחובות של העיר זהה כמעט לזה של ימינו . כך מופיעים שני רחובותיה הראשיים של העיר , החוצים אותה מצפון לדרום : רחוב הגיא , שאינו מתחבר במפה זו לשער שכם אלא ממשיך בקו ישר צפונה , ורחוב בית הבד , שאינו נמשך בקו ישר אלא עושה תפנית קלה מערבה בדרכו לשער שכם . רחוב נוסף , החוצה את העיר מצפון לדרום , מצוי בקירבת החומה המערבית ועובר בתווי רחוב Nat ., Ms . lat . 4939 , fol . 99 ; Roma . Bibl . Vaticana , Library , Ms . Egerton 1500 , fol . 49 ; Paris , Bibl . . ran : _ejre _^ r , s _^ _crtnja * _n , « 6 * T מדויקת כמו האחרות , אך נתוספו בה כמה ציונים חדשים , שמקורם כנראה בתיאור של בורכרד מהר ציון ; וראה : רריכט ( בהערה הקודמת , ( עמ' . 124-123 לסקירה מקיפה על כתבי היד של וסקונטה , מרינו סנודו , ופאולינו ונטו ראה : B . Degenhan & a . 1300-1450 , Teil II , I . Band , Berlin 1980 , pp . J IT . Schmitt , Corpus tier ilalienischen Zeichnungen ' - " ראה : טובלר , פלנוגראפיה , עמ' . 7 "יי וראה : בהט ( לעיל , הערה , ( 112 הטוען כי החומה המתוארת במפתו של מרינו סנודו היא 'אידיאליזציה של תיאור העיר הקדושה כאילו היא שלמה יותר מכפי שהיא' ( שם , עמ' ' ? " . ( 297 וראה כמאמרו של דרורי ( לעיל , הערה . ( 110
|
|