|
|
עמוד:485
ירושלים שוב לא נבנתה לאחר שנהרסה בשנת 1219 על ידי אלמלך אלמעטם עיסא , והדעה הרווחת היא כי העיר נשארה פרוזה עד שיקום חומתה בידי סלימאן המפואר בשנת _'"' . 1538 היות שמפה זו לא צוירה על פי מראית עין והיא סכמאטית למדי , אין היא יכולה לשמש ערות משמעותית בעניין זה ' מה שאין כן במפת מרינו סנודו , שהיא הניסיון הראשון של ממש לתת תיאור מדויק של העיר ( וראה להלן . ( אמנם , קו חומה 'מימי הביניים' באיזור הר ציון מתואר בחפירותיהם של בליס ודיקי מסוף המאה שעברה "; אך ייתכן שחומה זו היא חומתו של צלאח אלדין , שהושלמה בידי אלמלך אלמעטם עיסא בשנת . 1212 י " בהר ציון , הכלול כאמור בתוך חומות העיר , נזכרים מספר אתרים חדשים "' . לראשונה מופיע כאן הבית שבו התגוררה מרים אם ישו לאחר מותו . מסורת זו נזכרת לראשונה אצל בורכרד מהר ציון , והיא ממשיכה להופיע לאחר מכן הן בכתביהם של עולי הרגל והן במפות . חדשים גם הציונים 'בית כיפא' ו'קבר דויד . ' ביתו של כיפא הכוהן הגדול , לשם הובל ישו לאחר שנתפס ( מתי כו , ( 75-57 נזכר כבר על ידי הנוסע מבורדו ( בשנת " . ( 333 בתקופה הביזאנטית נבנתה במקום כנסיית פטרוס הקדוש , לזכר שלוש הכחשותיו של פטרוס . בית כיפא אינו מופיע אף באחת מן המפות העגולות , ונדמה כי נדחק במידה מסוימת במשך המאה הי"ב כאשר נבנתה כנסיית 'פטררס הקדוש בקריאת התרנגול' ( in Gallicanm ) הנזכרת כמעט בכל התיאורים . " במאה הי"ג שוב נזכר לעתים קרובות בית כיפא "" . הציון 'קבר דויד ומלכים אחרים' מופיע כאן לראשונה . זוהי , כפי הנראה , מסורת ביזאנטית שנתקבלה אחר כך גם אצל המוסלמים והיהודים . היא נזכרת במאה הי"ב על ידי ריימונד מאגילר ועל ידי פךטלוס . " במקביל למסורת זו היו גם מסורות שהצביעו על קברי המלכים בבית לחם ובגת שמנים . בתקופה הצלבנית נסגר המקום בפקודת הפטריארך , על פי דבריו של בנימין מטודילה " _* , ח וראה בעניין זה : פראוור , תולדות , ב , עמ' 196 הערה , 56 שם הוא מראה כי אין עדויות של ממש לביצורה של העיר מחדש בידי פרידריך השני . וראה י י מי ברושי , ? אלמלכ אלמעט'ם עיסא . משקם חומות ירושלים והורסן — עדותה של כתובת חדשה , ' ארץ ישראל , יט ( תשמ"ז , ( עמ' ; 301-209 י' דרורי , 'ירושלים בתקופה הממלוכית , ' פרקים בתולדות ירושלים בימי הביניים , בעריכת ב"ז קדר , ירושלים תשל"ט , עמ' 151-2 ; וראה לעיל בכרך זה , הפרקים 'בין נוצרים , מוסלמים ומונגולים , ' וכן 'הטופוגראפית והמימצא _הארכיאולו גי . ' . London 1898 , pp . 74 n .. 324 F . I . Bliss , Excavations at Jerusalem 1 X 94-1897 , 111 בליס ודיקי מייחסים חומה זו לפרידריך השני אך טענה זו אינה מבוססת דיה _> ראה בהערה הקודמת . ( נ ראה : ד' בהט , 'מפת מרינו סאנוטו וחומות ירושלים במאה הי"ג , ' ארץ ישראל , יט ( תשמ"זאעמ' ? " . 298-295 כנסיית ציון מופיעה כאן בשם קנאקולום . על פי דבריו של Ricoldus de Monte Crnds 'כנסיית מרים' בהר ציון , שהייתה כנסייה גדולה וחשובה בתקופה הצלבנית , עומדת עתה שוממה ומשמשת אורווה ל'סאראקנים . _' אלה לא הותירו אלא את הקאפלה של רוח הקודש . . ( 1884 . p . 273 Archives cie ! 'Orient Latin I ! . Paris ) הן בורכרד ( לעיל הערה , ( 108 והן ריקולדוס _ןשם _< מציינים שתושביה של העיר מעטים והם חיים כפחד מתמיד מפני _הסארקאנים . ראה : בלדי , עמי . 716-712 ראה : בלדי , עמ' ; 721-720 ס"י ( מוס , ( ' עמ' . 71 בלדי , עמ' . 724-723 בעניין 'קבר דויד' ראה : ונסן אבל , ירושלים החדשה , עמ' ; 461-457 א' ארסה , 'קבר דוד' בתאורו של בנימין מטודילה , ' ( 1169 ) פרקים בתולדות ירושלים בימי הביניים , בעריכת ב"ז קדר , ירושלים תשל"ט , עמ' , 121- 112 שם הוא יוצא נגד הטענה כי קבר דויד היה מצוי דווקא בחדר הסעודה האחרונה . בענין מקורה של מסורת זו , ראה מאמרה של א' לימור , 'קבר דויד בהר ציון ; למקורותיה של מסורת , ' יהודים . שומרונים ונוצרים בארץ ישראל הביזנטית ( בעריכת די יעקבי ויי צפריר , ( ירושלים תשמ"ח , עמ' . 23-11 ספר מסעות 'ר' בנימין' מטודלא ( מהדי אדלר , ( לונדון תרפ"ז , עמ' כה-כו .
|
|