|
|
עמוד:407
התקופה הצלבנית פותחת עידן חדש בתולדות הק רטוגראפיה . ירושלים מופיעה ( או מופיעה שוב , אם ניקח בחשבון את התקדים הבודד והמרוחק של מפת מידבא ) במרכזן של מפות העולם '\( mundi mappae ) ירושלים מתוארת במפות שלאחר המאה הי"ב באמצעות נוסחאות איקונוגראפיות , שהתגבשו במערב בימי הביניים המוקדמים והמבוססות על התפיסה הנוצרית של ירושלים החל בתקופת קונסטנטינוס . כמפת Ranulf Higden ( איור , ( 5 למשל . מופיעה ירושלים כעיגול המכיל בתוכו את קברו של ישו , המתואר בדמות קופסה מקושטת לשרידים קדושים . ( reiiquiarium ) קופסאות בצורה זהה ועם קישוט דומה מוכרות באמנות המערבית החל במאה הו \ ' במרכז מפה מתוך כתב יד מעוטר מן המאה הי"ג , המכיל את ספר תהילים ( איור , ( 6 מופיעה ירושלים כעיגול שבתוכו רשום שמה _" . 'Situs Jerusalem ' _^ ממונפליה ( Montpeiiier ) מן המאה הי"ב מתוארת ירושלים כרבוע _" . י מלבד החלפת צורה גיאומטרית מושלמת אחת ( העיגול ) באחרת ( הריבוע , ( יש לראות כאן כוונה ברורה להדגיש את המשמעויות האסכטולוגיות הקשורות בירושלים על ידי היצמדות לתיאורה של ירושלים השמימית ב'חזון יוחנן , ' פרק כא . מטבע הדברים , המפות הן האמצעי שבו באה לידי ביטוי הקירבה הגדולה ביותר בין התיאור של ירושלים לבין המציאות הגיאוגראפית של העיר . כפי שראינו , גם באמצעי הזה מעטים למדי ההיבטים ' המציאותיים' בתיאור ירושלים , והם מוגבלים לחידוש המסורת הנוצרית הקדומה הקשורה בפולחן המקומות הקדושים . ההפשטה והסמליות שהורגלו בהן אנשי המערב במאות השנים שלפני מסעי הצלב מתקיימות גם בתיאורים של ירושלים לאחר מסעי הצלב הראשונים . במקרה אחד , שבו ניתן לקבוע דמיון מיוחד בין יצירה של המאה הי"ב לבין יצירה מקומית , ארץ ישראלית , של המאה הו , ' אפשר לראות בבירור את הגברת מגמת הסגנון וההפשטה על חשבון התיאור המציאותי . הכוונה היא לתיאורה של ירושלים בכתב יד מהמאה הי"ב ( 1165 ) שמקורו בפריפנינג , ( Prufening ) היום בספרייה העירונית במינכן ( איור "( 7 שאותו אפשר להשוות לתיאור ירושלים במפת מידבא מהמאה הו' ( איור . ( 1 בכתב היד האמור מופיעה ירושלים כעיר בעלת חומות במבט מלמעלה ומכיוון מערב , כך שהחומה המערבית נראית מבחוץ ואילו החומה המזרחית נראית מבפנים . אותה אוריינטציה יש גם במפת הפסיפס של מידבא . ההבדל הגדול בין שני התיאורים הוא שבכתב היד מתואר מונומנט אחד בלבד , במרכזה של העיר שבין החומות ו עמוד ובראשו צלב ומדליון , בתוכו הראש של ישו = הליוס . מרכזיותו ובלעדיותו של העמוד בכתב יד זה מגבירות את סמליות התיאור של המאה הי"ב לעומת זה של המאה הו . ' יי ההתעלמות מיתר בנייני העיר היא סימן ראשון להתרחקות מתיאור מציאותי של 26 מילר , מפות העולם , א . במיוחד עמי 30 ואילך ; ב , עמי .. M לוח ; B 1 . Ms . 14 c . _ix - ' Surveys . London I 9 K 0 _Topographical Maps . Symbols . I'iclures and P . D . A . Harvey . The History of ; 11 מילר , מפות העולם , ב , לוח 11 : . 15 ו 1 ו " _' pp . 41-102 ; XIII ( 1973 ) . pp . 37-97 tleulschc _Beitrage : ur Kunslgcschichn ' . X ( 1971 ) . die Zicrkunsi des I ' riihen Millclaltcrs ' _, _Nieclcr- V . H . [ Ilbern . 'Das lingerer Bursenreli qmar 1 ; Bl Ms . 6 _K 06 מילר . מפות העולם , ב , לוח . 1 111 ראה להלן , 'מפות ירושלים , ' מפה ו ! ; מילר , מפות העולם . ג , עמי . 63 מסי , 4 תמונה . 18 ! . a coionne dc _Colons " 21 IT . He \\ os \ CahiersArche ' _ologiqucs , XXIW ( \ 974 ) , pp . Aelia Capitolina et 1 _'imcigo clipcalu < Ju Christ Ms . 1 3002 , 1 . 4 ; p . Verdier , -י- על סמליות העמוד באמנות הרומית והנוצרית ראה ham 1972 ) MiUclaUers . _U-ip _/ ig-Berlm _IW ( repr . II ikies- Wirksamkeil fur die Antikenvorstellung des Denkmals mid Kulturmonument . s und ihrcr Versuch 711 r Geschichte einer anlikcn Form des W . Haltmunn , Das italienische Saulcnmommwnl . :
|
|